ידיעה: הפקה מחודשת של "צלילי המוסיקה"

המחזמר "צלילי המוזיקה" חוזר לבמה, בהפקה פרטית, והפעם הוא רחוק מלהיות אטרקציה פסטיגלית. במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר (ב') הוצגו קטעים מתוך מה שמסתמן להיות ההפקה הכי אלגנטית וסולידית שנעשתה למחזמר עד כה בארץ.

"תיאטרון עושים עם מי שיש, וכשיש עם מי – כדאי לעשות", אומר הבמאי ארתור קוגן. קוגן, לו הוענק החודש פרס מילוא עבור בימוי המחזות "ריצ'ארד השני" ו"ריצ'ארד השלישי" בקאמרי, הסביר כי ערכו של המחזמר הוא, בין היתר, באמיתותו. "הוא תמיד רלוונטי", אמר הבמאי. "מצד אחד יש את האספקט החברתי. מצד שני, יש את הסיפור משפחתי, שהוא סיפור אמיתי. כשמדובר בנפשות חיות בסיטואציות קשות, תמיד יש דרמה להתעסק בה. אם יש ריקודים על הדרך – על הכיפאק".

המחזמר מבוסס על סיפורה האמיתי של מריה פון טראפ. מריה נשלחה כמורה לילד של קפטן גיאורג פון טראפ, נישאה לו והקימה מקהלה עם הילדים על מנת לפרנס את המשפחה. בסופו של דבר, עם עלייתם של הנאצים לשלטון, המשפחה נמלטה לארצות הברית דרך איטליה. בשנת 1949, שנתיים אחרי שבעלה, קפטן פון טראפ נפטר, פרסמה מריה את ספרה הראשון - "The story of the Trapp Family Singers", ולאחר שנעשה סרט גרמני על פיו, חברת "פאראמאונט" האמריקנית קנתה את הזכויות לגרסה האנגלית . במקום סרט, הוחלט להפיק מחזמר בראשותם של אחד הצמדים המפורסמים בברודווי - ריצ'רד רוג'רס (לחן) ואוסקר המרשטיין (מילים). המחזמר, שעלה לראשונה בברודוויי ב-1959, היה ללהיט וזכה בשמונה פרסי טוני. ב-1965, אף הוחלט לעבד את המחזמר לסרט מצליח, כאשר לתפקיד של מריה לוהקה ג'ולי אנדרוז, שזה עתה סיימה את צילומי הסרט "מרי פופינס" ולתפקיד קפטן פון טראפ לוהק השחקן השייקספירי כריסטופר פלאמר. הסרט זכה בחמישה פרסי אוסקר והפך לאחת מההצלחות הקופתיות הגדולות ביותר.

"המחזמר הזה עוסק בסוג מסויים של ביטול מעמדות", מקשר המנהל המוזיקלי, המלחין והמנצח מאסטרו גיל שוחט, את המחזה לימינו אנו. מי שאחראי על הלחנת האופרה "הילד חולם" על פי מחזהו של חנוך לוין, נבחר לנצח על עיבוד המוזיקה הנודעת של ריצ'ארד רוג'רס. "נקודת המוצא של ההפקה הזו היא אמנותית", מסביר שוחט. "כשעודד (פלדמן, המפיק, א"ב) קרא לי, אמרתי לו 'תהיה לך בעיה איתי. אני רגיל לקולות אופראיים, לתזמורות סימפוניות, למקהלות'. לשמחתי, המפיקים הולכים עם הקו האמנותי שמתייחס ליצירה הזו כאל סימפוניה. זו תהיה הפקה אמנותית בכל רמ"ח איבריה". "זו לא הצגת ילדים", מוסיף ומבהיר קוגן עבור מי שעדיין מדמיין את הקפצוצים של חני נחמיאס למשמע שם המחזה. "לכן גם לא העלינו את זה בחנוכה, בעונת הפסטיגלים. רוב ההצגות שיהיו הן הצגות ערב, והפניה היא למבוגרים ולילדים כאחד".

 עם כל זאת, יש לזכור שמדובר בפרוייקט שנועד, בראש ובראשונה, להיות רווחי. "לא אכחיש, המטרה הראשונה של המיזם הזה היא להרוויח כסף", אומר המפיק עודד פלדמן. "הוא התחלה של תיאטרון מסחרי, אני אקרא לו פרטי, ללא סבסוד, שבו עושים מה שאוהבים וגם מכניסים כסף. אני מתחיל את המיזם עם המחזמר הכי מצליח בעולם בכל הזמנים. זה נשמע כמו קלישאה, אבל זה מופיע בספר השיאים של גינס. הסרט על פיו הוא מהמצליחים בעולם. בעבודתי בתחום למדתי שאין סתירה בין איכות אמנותית להצלחה כספית".

"כל הזמן מחזירים את ההפקה הזו", אומרת לימור שפירא, שחקנית מיוזיקלז ששיחקה בהפקה עם חני נחמיאס ומגלמת את אם המנזר בהפקה הנוכחית. "יש כמה מחזות זמר שבארץ משום מה מעלים שוב ושוב. ההתמחות שלי זה מחזות זמר של סטיבן זונדהיים, וכל פעם כשרוצים להעלות מחזה שלו בארץ זה לא יוצא לפועל. תמיד מביאים את הדברים שבטוח יצליחו".

הליהוק של התפקידים הראשיים מדגים היטב את האיזון שחיפשה ההפקה בין מסחריות לאיכות. לתפקיד מריה לוהקה אניה בוקשטיין, שהפתיעה בשירה מרשימה. "זו החותמת האחרונה לזה שאני בת 30, במובן טוב", צוחקת מי שגילמה בהפקה קודמת את ליזל בת ה-16 (עוד מעט 17). רפי ויינשטוק זומן מברלין, שם הוא מתמקד בשנים האחרונות בקריירה מוזיקלית, על מנת לגלם את קפטן פון טראפ; ענת עצמון תשחק את הברונית אלזה שריידר; וזוכת "כוכב נולד" רוני דלומי נבחרה לתפקיד ליזל. עם זאת, ההפתעה הגדולה של ההפקה הקרובה הוא ללא ספק גון הלוי, בוגר טרי של תלמה ילין שיגלם את רולף, החבר של ליזל שמצטרף לשורות המפלגה הנאצית. הקול האדיר של בן ה-19, שזו עבורו הפקה ראשונה מחוץ למוסד חינוכי, משלב מנעד, נוכחות ועוצמה, ומגלם בתוכו הבטחה אדירה לכשיבגר. יש למה לחכות. 

פורסם בעכבר העיר אונליין, 28.01.2013

ידיעה: במאי התיאטרון פיטר ברוק ביטל הגעתו לישראל

במאי התיאטרון הנודע פיטר ברוק, שלהקתו Bouffes Du Nord הייתה אמורה להופיע בדצמבר הקרוב בפסטיבל הבינלאומי של תיאטרון הקאמרי  עם ההצגה "החליפה", הודיע היום באופן פתאומי על ביטול הגעתו. ההחלטה הגיעה לאחר לחצים שהופעלו על ברוק מצד גורמים פרו-פלסטיניים לבטל את השתתפותו כאות מחאה כנגד הכיבוש. "בחודש האחרון עברנו תהליך עמוק חקירה", כתבו ברוק ולהקתו לקאמרי. "העובדה כי תיאטרון הקאמרי בחר לתמוך באקט הקולוניזציה הברוטלי על ידי הצגה באריאל האיר את עינינו לכך כי הגעתנו לתיאטרון שלכם תיראה כתמיכה בפעולה הברוטלית הזו". את המכתב חתמו במילים "אנחנו יודעים כי רבים מביניכם ומתושבי מדינתכם חולקים את השקפתנו, ואנו מבקשים לתמוך בהם כמו גם באנשי פלסטין".

אחד האנשים ששלחו לברוק מכתבים בבקשה למשוך את ההשתתפותו בפסטיבל היא ד"ר ענת מטר, מרצה בכירה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במכתבה הזכירה מטר את החרם האקדמי על ישראל, והדגישה את הזדהותה עם "אנשים שאינם ששים לאמץ [את החרם על ישראל] בכללותו. אני מאמינה כי החלטות בנוגעות לחרם אקדמי ותרבותי חייבות להישקל בכובד ראש ולא להתקבל בעיוורון", כותבת מטר. "העניין עם תיאטרון הקאמרי הוא שהחלטתו... לתמוך בדיכוי הפלסטינים על ידי הצגה על אדמתם הכבושה, באריאל, עיר שנבנתה אך ורק על מנת למנוע הסכמי שלום עתידיים, היא בעייני, שערורייתית מדי. על ידי הגעה לכאן והופעה עם תיאטרון הקאמרי תתמוך, למעשה, בהחלטה הפחדנית של הנהלת התיאטרון. חוששתני כי כל רטוריקה הנוגעת לקידום שלום באזור תישמע חלולה לאחר מכן". 

"מבחינתנו זה הישג מאוד חשוב", אומר עופר ניימן, פעיל בתנועת "יש גבול", אשר נמנה גם הוא על הפעילים שניהלו מגעים עם ברוק וצוותו ועודדו את הפעלת הלחצים. "הקאמרי, הבימה ובית לסין הם מוסדות שמופיעים בהתנחלויות בשטחים הכבושים, ששותפים באופן ישיר בהפרת החוק הבינלאומי, באפרטהייד הישראלי, וזה בלתי נסבל שמוסדות כאלה יקבלו כל מיני צ'ופרים בדמות שיתופי פעולה עם במאים דגולים כמו פיטר ברוק. חשוב לציין שלא מדובר בהתנגדות אוטומטית לכל ביקור של ברוק בארץ. הוא יכול לבוא ולהציג את ההצגה הזו במסגרת אחרת, לא בשיתוף פעולה עם תיאטרון פורע חוק. ישראלים שוחרי שלום מוזמנים לבוא להפגין סולידריות עם הפלסטינים שחיים תחת כיבוש ולראות את פיטר ברוק באל חכוואתי במזרח ירושלים או בתיאטרון ברמאללה".

הביטול הגיע לאחר שהלהקה כבר אישרה את הגעתה ומכירת הכרטיסים כבר החלה. הוועד המנהל של התיאטרון הקאמרי ערך אחר הצהריים ישיבת חירום, בה הוחלט כי התיאטרון יפעיל מאמצים על מנת לשכנע את ברוק להגיע כפי שהוסכם, אך במידה ויסרב יגיש הקאמרי תביעה משפטית על הנזקים שנגרמו לו, אשר תנוהל בפריז, מקום מושבה של הלהקה. "יש בידינו מסמכים בהם ברוק ולהקתו מאשרים לנו להתחיל במכירת הכרטיסים", מסר לעכבר העיר מנכ"ל התיאטרון, נעם סמל. "יש בינינו הסכם". במענה למשפט במכתב הביטול של הלהקה, בו כותבים חבריה כי הם "נאלצים לדחות את ההזמנה להופיע בתיאטרון", טוען סמל כי מדובר בנוסח מתחכם ומתחמק, שאינו משקף את ההליך האמיתי שהתנהל בין שני התיאטראות, שנמצא כבר בעיצומו. "אנחנו לא גוף פוליטי, אנחנו גוף אמנותי", משיב סמל על ההאשמות בנוגע לאריאל. "אנחנו מופיעים באריאל, אבל מצד שני אנחנו מפיקים הצגות כמו "השיבה לחיפה", שעוסקות בדו-קיום. אנחנו מציגים את כל פסיפס החברה הישראלית". סמל ממשיך ומזכיר כי "אנחנו כפופים לחוקי מדינת ישראל ולהנחיות משרד התרבות. אנחנו לא נמצאים בחלל ריק, אנחנו לא אמן בודד ועצמאי".

פיטר ברוק הינו במאי תיאטרון בריטי מוערך, הפועל מזה 40 שנה בצרפת. לצד שורה ארוכה של עבודות תיאטרון, בהן הפקות רבות של שייקספיר, ביים ברוק גם מספר סרטים, בהם עיבוד לספרו הקלאסי של וויליאם גולדינג "בעל זבוב". בשנת 2005 הוענק לברוק פרס דן דוד, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. ב-2008 עיטר התיאטרון הנורווגי הלאומי את ברוק בפרס איבסן.  

פורסם בעכבר העיר, 04.09.2012

ידיעה: "הבימה" המחודש

לאחר חמש שנות שיפוצים, חוזר תיאטרון הבימה אל מקום משכנו המקורי ברח' תרס"ט בתל אביב. בפרויקט הושקעו 105 מיליון שקלים, חלקם ממשרדי הממשלה וחלקם מעיריית תל אביב (לדברי ראש העירייה רון חולדאי, חלקה של העירייה עמד על 57.5 מיליון שקלים), תכנן האדריכל רם כרמי את מה שאמור להיות מחווה מודרנית למבנה המקורי של שנות ה-40. כרמי, שאחראי על פרויקטים שנויים במחלוקת כדוגמת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב ומתחם הולילנד בירושלים, לא נכח הבוקר במסיבת העיתונאים שנערכה לרגל פתיחת הבניין - זאת, ככל הנראה, על מנת למנוע דיון בארכיטקטורה.

חולדאי, שערך את הסיור במבנה יחד עם מנכ"לית התיאטרון אודליה פרידמן, הגיב לשאלות לגבי האסתטיקה של הבניין בהזמנה לכלי התקשורת להתווכח עליו. "במדינה חופשית לכל אחד מותר להביע ביקורת", אמר ראש העיר, שאף הוסיף לדיון כאשר הגדיר את המבנה הישן כ"מכוער". "ככל שתתווכחו על הבניין יותר", חתם חולדאי, "כך יבואו אליו יותר אנשים". השיפוץ, שנוהל בפועל על חברת המשכן לאמנויות הבמה, הפך את המבנה לנגיש לנכים וכלל גם שינויים באולמות הותיקים. הבימרתף ע"ש ברטונוב, המכיל כעת 120 מושבים, קיבל שתי יציאות, כמענה לבעיות הבטיחות בעבר. אולם מסקין הפך למאורך פחות, כאשר היציע קרוב יותר אל הבמה. מה שהיה בעבר ה"הייניקן הבימה קלאב", מוכר כיום בשם "אולם 4" והוא קיבל בידוד קול חדש ויציג כעת הצגות קטנות והצגות יחיד גם במקביל למופעים באולם רובינא שמעליו – זאת בניגוד לימים בהם הצלילים היו חודרים דרך התקרה ומונעים מהלך תקין של הצגה.

"רובינא" האגדי עצמו נצבע בכחול-דיו כהה, היוצר אשליה של חלל קטן בהרבה מכפי מימדיו. הבמה הועמקה, ואילו בור התזמורת נעלם לחלוטין - לדברי אודליה פרידמן, מכיוון שמיקומו הפריע להצגות באולמות התחתונים. הפתרון שנמצא לתזמורת הוא, בחלק מן ההצגות - ישיבה עם הבמה עם השחקנים, ובחלקן האחר - נגינה בחדר מיוחד בצידי הבמה. איך זה עובד מבחינה אקוסטית? לא ברור. נותר רק לתהות מה הייתה, אם כן, מטרת ההשקעה בבידוד הקול. בנוסף, הפך אולם רובינא לאולם הראשון בישראל עם מקומות  VIP: שישה תאים מיוחדים, שכל אחד מהם יכיל 2-4 כיסאות, הוקמו בצידו האחורי של האולם, והכרטיסים אליהם יימכרו במחירים גבוהים במיוחד.

הצבעים הכהים של האולמות עומדים בניגוד מוחלט לצבע הלבן הקר בו נצבעו אכסדראות התיאטרון, מסדרונותיו, ואפילו העמודים הפנימיים שאמורים להיות מחווה לעמודים החיצוניים של הבימה המקורי, אך בפועל נעדרים כל חן. קשה להאמין כי הפורטרטים של תשעת מייסדי התיאטרון, שיצר האמן אורי ליפשיץ בזכוכית צרובה, המתעדתים להיתלות במקום עד מחר, ייצרו אפקט משמעותי מספיק.

קיר הזכוכית, המאפשר השקפה הדדית בין באי התיאטרון לעוברים ושבים ברחוב, ומהווה, לדברי חולדאי "חלק מהתפיסה האורבנית", הופך את האכסדרה בשעות החמות של היום לחממה אמיתית – אם כי ספק אם הדבר יפריע לבאי הצגות הערב. "נדדנו במשך ארבע שנים", אמרה פרידמן הבוקר, "והיום הנדודים של התיאטרון הסתיימו. אנחנו שוב בבית".

פורסם בעכבר העיר אונליין, 20.11.2011

ידיעה: רצח רבין - הפרטת הזיכרון

"סיפור זכירת רצח רבין מתנהל כמו תכנית ריאליטי", אמר פרופסור דני גוטוויין, מן המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניבריסטת חיפה, שעה לפני ששחרר את המאזינים לעצרת בכיכר רבין. "שני שבטים שנלחמים זה בזה, תהליך הדחה, ומודח אחד שכל הזמן רוצים להחזיר."

לגישת פרופסור גוטוויין, השאל הישראלי השטיח את נושא הרצח משאלה של הבניה פוליטית לשאלה פרוצדורלית, לפיה רצח של מנהיג מפריע להליך הדמוקרטי של בחירת מנהיגים והדחתם, ותו לא. לדבריו, הדיון הוסת מן הנושא שהיה אמור לעוד בראש אתוס הזכירה: אלימות בין-מגזרית והסיבות הכוננות של הרצח - בפרט, ההסתה של הימין. "לב רצח רבין נצא בנוקדה שבה האלימות הפוליטית היא חלק מהשיטה. הוא לא מבטא סטייה מהנורמה - הוא הנורמה!", מאשים גוטוויין, וממשיל את התנהלותם של הזוכרים להתנהלותם של מתמודדים על אי או בתוך וילה: "ההדחה הופכת להיות סבירה, חלק מהחיים. ביחס חברתי נכון הדחה משבט, ממשפחה, היא בלתי מתקבלת על הדעת. המסר הוא שלבני אדם אין אינטרסים, רק גחמות, ושקשרים לא יכולים להיות ממושכים. וכך אנו גם זוכרים את רצח רבין."

לגישת גוטוויין, הדבר שאיפשר את שיסועה של החברה הישראלית - ועל ידי כך הוביל, בסופו של דבר, לרצח - הינו פירוק מדינת הרווחה ומדיניות ההפרטה. הסקטוריאליזציה שנוצרה עיצבה, לשיטתו, את השיטת הפוליטית, שאמנם אינה מצדיקה רצח פוליטי, אך מעודדת אלימות. אלא שמי שהנהיג את מהפכת ההפרטה בשנות התשעים היה רבין, בימי כהונתו השנייה כראש ממשלה. "באופן פרדוקסלי, תהליך ההשכחה הוא הפרקטיקה של הזכירה, ולכן זה יוצא כל כך סר-טעם וריק", מתח גוטיוויין ביקורת על ציבור הזוכרים, בעיקר על זה של השמאל הפוליטי. "חברה שיש בה 20% מובטלים לא מסוגלת להכיל בתוכה דמוקרטיה. שאלת רצח רבין היא שאלת התפוררות החברה הישראלית. בהפרטה אומרים לאנשים 'אין מדינה'. וכשאין מדינה וחברה, מפתחים אידיאולוגיה של המערב הפרוע."

פרופסור גוטוויין בחר שלא להיות נוכח בעצרת.

נכתב ב-04.11.2008. הוגש לקורס בביה"ס לעיתונות "כותרת". מפורסם כאן לראשונה.

ידיעה: חוק "המזהם משלם" עבר

חוק "המזהם משלם אמש (שלישי) בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. על פי החוק, אותו מקדמים ארגוני הסביבה זה חודשים רבים, תעודכן כל החקיקה הסביבתית הקיימת בישראל, כולל הוראות מנדטוריות מסויימות, על מנת ליצור הרתעה ולהחמיר את הענישה על זיהום ופגיעה בסביבה. החוק הפלילי יעודכן באופן מקיף: העונש על עבירות על חוקים כגון חוק המים, חוק חומרים מסוכנים וחוק שמירת הסביבה החופית עודכן לשלוש שנות מאסר, והקנסות הפליליים הבסיסיים ברוב החוקים הסביבתיים הוכפלו.

בנוסף, ניתנה לבית המשפט האפשרות להטיל, בנוסף לקנסות הבסיסיים, קנסות בשיעור הרווח שהפיק המזהם כתוצאה מן העבירה. כו כן, קיימת קורלציה בין גודל המפעל המזהם לגודל הקנס, כאשר הקנס הגדול ביותר מוטל על תאגידים והוא מגיע עד ל-2.4 מיליון שקלים, בתוספת 1/20 מגובה הקנס על כל יום בו נשכת העבירה. בנוסף על כל הקנסות הללו, נכנסה לחוק החופים הדרישה כי המזהם - גם המזם ברישיון - יחוייב בתשלום על הנזרם שנגרם כתוצאה מפעולתו. בחוקים רבים, כגון חוק מניעת זיהומי ים וחוק המים, ניתה לרשויות המקומיות הרשות לתקן את הנזק שנגרם במקום הגורם המזיק ולגבות ממנו כפל הוצאות.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ויוזם החוק, ברך על אישור החוק ואמר כי "חוק המזהם משלם מתמודד עם בעיית היסוד של המפגעים הסביבתיים: הבעיות הסביבתיות האופייניות אינן נגרמות בגלל טעויות אלא בגלל אינטרסים כלכליים. עד היום הבעיה הגדולה שלנו הייתה שבישראל השתלם מאוד לזהם. רק מנגנוני ענישה כלכלית יעילים ואפקטיביים יכולים לשנות את המצב".

בעמותת "אדם, טבע ודין" מרוצים מאוד: "מדובר באחד מהחוקים הסביבתיים החשובים שנחקקו לאחרונה", מסר דובר העמותה אביעד אורן, "המספקים כוח בידי הרשויות לצמצם בהיקף הזיהום, בין היתר באמצעות סנקציות כלכליות על המזהמים. אנו תקווה כי הרשויות תוצאנה לפועל את הסמכויות שכעת ניתנו להן בחוק, ותפסקנה את המצב הבלתי סביר שבו למזהם ימשיך להשתלם לזהם."

בארגון "מגמה ירוקה" מבקשים לשים לב דווקא להליך האכיפה, ומבטיחים לעקוב: "חוק המזהם משלם מתקן מצב מעוות שבו השתלם, באופן מעשי, לזהם, והציבור שילם את המחיר בבריאותו. אנחנו מצפים שהגורמים האחראיים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, יאכפו את החוק ויבצעו אותו הלכה למעשה, ואנחנו נעמוד על המשמר כדי לוודא שזה מתבצע."

פורסם בנענע10, 30.07.2008

ידיעה: פליטה גורלית

שבוע אחד בלבד לאחר אישור תחנת הכוח הפחמית החדשה באשקלון, אישרה הכנסת פה אחד בקריאה טרומית, בתמיכת הממשלה, את הצעת חוק הפחתת פליטות גזי חממה של חברי הכנסת אופיר פינס-פז, גלעד ארדן, דב חנין ועמירה דותן. מטרת החוק, עליו חתומים 70 חברי כנסת, היא "להגדיר יעדים להפחתה משמעותית בפליטת גזי החממה, לשם מניעת שינויים באקלים, צמצום זיהום האוויר, שמירה על בריאות הציבור והגנה של הסביבה." זהו החוק הראשון העוסק בקביעת יעדים ולוחות זמנים להפחתת פליטות שאושר, למרות פשרה שהושגה זמן קצר לפני הגשתו לשלוחן הכנסת, ולמרות שישראל אינה חתומה על אמנת קיוטו.

הצעת החוק בלשונה אמנם תקדימית, אך מלשכתו של ח"כ פינס נמסר כי זמן קצר לפני הגשת הצעת החוק, הושגה פשרה בין פינס, יוזם החוק, לבין גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה, לפיה לא ייקבע היעד של הפחתה של 25% מן הפליטות עד שנת 2020 והפחתה של לפחות 50% מן הפליטות עד שנת 2050. בפשרה שהושגה, ייקבעו יעדים ולוחות זמנים בדיונים בועדת הפנים והגנת הסביבה, ולא בלשון החוק. במלים אחרות, העקרון התקבל בממשלה, אך הדיונים לגביו ממשיכים.

ההצעה המעשית היחידה עד כה לאכיפת החוק יחידה היא הטלת קנסות אזרחיים על מפירי ההגבלות, כולל הגדלת הקנס על הפרות חוזרות ונשנות – 10% מהקנס הקבוע על הפרת חוק זה, ותוספת של החלק ה-30 שלו על כל יום בו נמשכת ההפרה. בעברית פשוטה – הקנס השלם ישולם רק במקרה בו העבירה נמשכת לפחות 30 יום.

בנוסף, ההצעה קובעת כי בתוך שישה חודשים מתחולת החוק, על הממשלה לאשר תכנית לאומית רב-שנתית לשם קידום הפחתת הפליטות, תוך שיתוף הציבור בתהליכי גיבושה. עם אישורה, על התכנית להתעדכן לפחות אחת לחמש שנים. כמו כן, שרי הממשלה יחויבו להגיש דו"חות שנתיים על פעולות משרדיהם בהתאם לתכנית הלאומית.

"זהו יום ניצחון ענק עבור הגנת הסביבה בישראל", אמר ח"כ אופיר פינס-פז. "אחרי שנים של גרירת רגליים, הצעת החוק היא קפיצת דרך בקביעת מדיניות ברורה בישראל להשתלבות במאבק נגד ההתחממות הגלובלית."

ח"כ גלעד ארדן מסר כי "החוק יחייב את ממשלת ישראל לדון מחדש בהקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון, כיוון שהקמתה סותרת את המחויבות על פי חוק זה לצמצום פליטת גזי החממה וזיהום האוויר."

סייעה בהכנת הידיעה: שמרית מנור. 
פורסם בנענע10, 25.06.2008 

ידיעה: ישראל על שתיים

היום אחה"צ אישרה כנסת ישראל בקריאה טרומית הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשס"ח-2008. הצעת החוק, יוזמה של מספר חברי כנסת, ביניהם ד"ר דב חנין, הרב מיכאל מלכיאור ואופיר פינס פז, בשיתוף עם עמותת "ישראל בשביל אופניים", לא זכתה לתמיכה גורפת מהממשלה, אך לדברי חנין, "הדרג המקצועי הביע הבנה לחשיבות החוק ולצורך בו". ביום שבו שר התשתיות מסיר את הסבסוד מבנזין 96 אוקטן, החוק הזה נראה חשוב מתמיד.

מטרת החוק המוצע היא, בקצרה, "לעודד ולהגביר את השימוש באופניים ככלי תחבורה בתוך יישובים וביניהם", והאמצעים להשיגה - יצירת מטען להובלת אופניים באוטובוסים ציבוריים, העלאת אופניים לרכבת, הקצאת מקומות חניה לאופניים בכל מרכז תחבורה ותמריצים לרוכבים, למעסיקים שיעודדו רכיבה בקרב עובדיהם ולמשווקי אופניים וחלקיהם. בנוסף, מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, על מנת להפוך את תכנית יצירת רשת שבילי אופניים בתחומי רשות מקומית לסמכות ועדה מקומית – זאת על מנת לזרז את התהליכים ולעודד רשויות מקומיות ליצור שבילי אופניים בתחומן.
"ישראל ואיראן הן שתי המדינות היחידות בעולם בהן אסור להעלות אופניים לרכבת", אומר יותם אביזוהר, מנהל "ישראל בשביל אופניים", אדריכל נוף ומתכנן במקצועו וזוכה פרס "הגלובוס הירוק" לשנת 2008. "המטרה שלנו היא לתת אלטרנטיבה אמיתית לתרבות הרכב הפרטי שקיימת במדינה. החוק מעודד פעילות גופנית, כאשר רק לפני שלושה שבועות מבקר המדינה ביקר את ראש הממשלה על כך שהוא לא מתמודד מספיק עם בעיית ההשמנה."

לדברי אביזוהר, החוק נותן מענה לכל טענה שנוטים אנשים להציג נגד רכיבה על האופניים. "אנשים חושבים שזה מסוכן – הצעת החוק מעודדת בטיחות בדרכים. ברגע שיש שבילי אופניים מוגדרים, כמו למשל בשד' רוטשילד בת"א, הדבר הכי מסוכן שיכול לקרות הוא שייפול פרי קטן של פיקוס על הראש. אנשים אומרים שחם מכדי לרכב על אופניים – הצעת החוק אומרת שבכל בניין משרדים יהיו מקלחות. אנשים מתלוננים על גניבות אופניים – הצעת החוק אומרת שבכל בניין משרדים חדש יהיו מתקנים לנעילת אופניים."

לטענתו, מדובר בחוק בעל חשיבות רבה לנושא הבטיחות בדרכים. "בתל אביב יש הכי הרבה רוכבים – 7% מהנסיעות היומיומיות הן באופניים – ויש בה הכי פחות תאונות דרכים. כשיש תשתית ויש מוּדעוּת הנהגים הרבה יותר סובלניים כלפי הרוכבים."

"מדובר בהתחלת דרך", אמר ח"כ חנין. "צריך להתקדם בדרך זו במהירות, שכן קידום האופניים צריך להשיג את המרוץ להקדמת הבחירות לכנסת. אין שום סיבה שמדינת ישראל תפגר אחרי כל מדינות העולם המערבי בקידום ועידוד תחבורת אופניים. אופניים הם חלק מרכזי מהפתרון לבעיות התחבורתיות והסביבתיות המחריפות של המאה ה-21. יתרונה של הצעת החור במכלול הצעדים המעשיים שהיא קובעת כדי לקדם בפועל את תחבורת האופניים בישראל."

לדברי ח"כ הרב מלכיאור, "כנסת ישראל הצביעה היום בעד חוק אשר יאפשר לישראל ליישר קו עם המתקדמות שבמדינות בנושאי איכות הסביבה. עליית מחירי הדלק וההתחממות הגלובלית מחייבת את המדינה לייצר אלטרנטיבה אמיתית למזהם מספר אחד בעולם – המכונית הפרטית ולאפשר לאלה המבקשים בכך להגיע עם אופניהם למקומות העבודה."

אריק טפיירו, רכז התחבורה של החברה להגנת הטבע, בירך על אישור החוק: "סוף סוף הכנסת מכשירה את האופניים כאמצעי תחבורה לגיטימי ויעיל, הזקוק לתשתית משלו, ואנו מחזקים את ידם של חברי הכנסת, שמבינים כי רכב פרטי הוא לא כלי הרכב הבלעדי בערים וכי יש צורך הולך וגובר לפתח אמצעי תחבורה משלימים".

פורסם בנענע10, 25.06.2008  

ידיעה: זיהום בחיפה

חוף בת גלים והחוף השקט בחיפה נאסרו לרחצה לפני מספר שעות, זאת עקב ביוב שהוזרם לחופים. ההזרמה נגרמה כתוצאה מסתימה שהתרחשה בתחנת שאיבה באזור. מעיריית חיפה נמסר כי התקלה תוקנה תוך שעתיים מהתרחשותה, אך החופים יוותרו סגורים עד להודעה חדשה ממשרד הפנים, הפועל בשיתוף עם גורמים מקצועיים במשרד הבריאות.

"לצערנו, תקלות קורות", אמר רוני גרוסמן, סגן דובר עיריית חיפה. "מה שחשוב הוא לתקן אותן מהר – ואכן התקלה תוקנה מהר מאוד. הודות לעבודה מאומצת ומהירה הנזק שנגרם הוא מינימלי. אנו מתייחסים לדבר בחומרה." כמו כן, מסר גרוסמן כי בשעת התרחשות התקלה לא היו מתרחצים בחופי שנפגעו וכי הציבור עודכן על האירוע במהירות הראויה. "תקלות כאלו קורות בכל מיני חופים כל הזמן", הוא אמר. "בחיפה לא הייתה תקלה מסוג זה במשך שנים."

מדוברות משרד הבריאות נמסר כי המשרד עורך בדיקות מעבדה של דגימות ממי החופים הפגועים, וכי יכולים לעבור יומיים עד שהמים יהיו שוב ראויים לרחצה.

פורסם בנענע10, 15.06.2008

ידיעה: בוקר רע בפלמחים

הבוקר קמו פעילי המחאה בחוף פלמחים למציאות קצת אחרת: אוהד (שם בדוי), אחד הפעילים, מספר: "בשעה 9 בבוקר הגיעה לחוף פלמחים שיירת של רכבי איסוזו ירוקים ולבנים. מתוכה יצאו חבר'ה, אספו את כל הציוד של משמרות המחאה שהיו בחוף, ועשו ממנו חגיגת ל"ג בעומר. כשהגענו לא היה זכר לדברים שהיו בחוף. רק זבל ומדורה בוערת", הוא מספר בתרעומת, ומסרב למסור את שמו האמיתי: "אני מפחד. אלה פושעים, בריונים. אולי הם ישרפו לי את הבית."

"שרפו הכל", מספרת עדי לוסטיג, מיוזמות המאבק בחוף. "הלכו לנו המזרנים, האוכל, אוהלים של אנשים על כל הדברים שהיו בפנים... נשארו רק יתדות של אוהלים שמזדקרים מתוך המדורה וכמה סירים שלא עלו באש."

שחר קרביץ, פעיל נוסף שחי בחוף עם אשתו ובנם בן השנתיים, מספר: "אנשים רבים בכלל לא נמצאים בחוף, ופשוט שמו שם את הציוד שלהם כחלק מהמחאה". אוהד מאשים את מנהל מקרקעי ישראל במהלך הוונדליסטי. "הצלחתי לעכב את האחרון מביניהם, והוא אמר שהם ממנהל מקרקעי ישראל, מהסיירת הירוקה. הסיירת הירוקה שהשאירה מדורה בוערת באמצע השמורה."

מזה שלושה חודשים נאבקים פעילי איכות הסביבה בפרוייקט להקמת כפר הנופש בחוף פלמחים. חלקת החוף המיועדת לבניית כפר נופש, שנחכרה כבר בשנת 2004 על ידי מנהל מקרקעי ישראל ליזמים במחיר של שמונה מיליון שלקים ל-70 דונם, אושרה כחוק וסומנה למטרות תיירותיות על אף שלא נערך דיון ממוקד בנושא במשרד התיירות.

הפעילים מבטיחים שלא ניתן להבריח אותם באמצעות 'זיקוקים'. "ננקה את כל הנזק מהמדורות שהם עשו", אומרת לוסטיג. "אנחנו לא מוותרים, אנחנו עדיין כאן. לא ישברו אותנו ככה."

לאורטל צבר, דוברת מנהל מקרקעי ישראל, יש גרסה שונה לאירועים: "פקחי מנהל מקרקעי ישראל בשיתוף עם הסיירת הירוקה פינו הבוקר מאהל של פולשים שהתמקמו על שטח בחוף פלמחים במשך שלושה שבועות ופיזרו פסולת רבה סביבם. הפינוי הבוקר נעשה לאחר שניתנו לפולשים מספר התראות."

"אנחנו כמנהל מקרקעי ישראל מחויבים לפנות פולשים. בחודש הראשון ניתן לפנות ללא צווי בית משפט. לפני יומיים נמסרו אישית והודבקו באזור התראות על הפינוי הצפוי. במסגרת הפנוי פעלו הפקחים כנהוג. הם ערכו רישום מדוייק של כל הציוד והכניסו אותו לאחסון במחסן בגדרה. הבעלים יוכלו לקבל את הציוד חזרה לפי דרישה וזיהוי."

לאחר פינוי המאהל נותרה פסולת רבה שהשאירו הפולשים. כיוון שהייתה בעיה לפנות את זה, בוּערה הפסולת בשטח, כדי למנוע פיזור שלה בחוף וזיהום שלו."

צבר מתרעמת על ההאשמה בשירפת ציוד: "לא שרפו שום ציוד. היה צריך לפנות את הזבל, ואי אפשר להכניס לשם משאית זבל. ניפחו את זה מעבר לכל פרופורציה. אנחנו לא בריונים. פקח שיעשה את מה שהם אומרים שעשה, מסתכן בלאבד את מקום העבודה שלו."

פורסם בנענע10, 28.05.2008 

ידיעה: מלאימים את הכנרת

ועדת החקיקה של הכנסת החליטה אתמול (ראשון) לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר פז-פינס, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, להכללת ימת הכנרת בחוק הגנת הסביבה החופית. ההצעה תעלה לקריאה טרומית במליאת הכנסת מחר (רביעי), ובמשרדו של פינס מנבאים לה הצלחה, לאחר שזכתה לתמיכת הממשלה והקואליציה. "הכנרת הופקעה בכוח הזרוע על ידי גורמים אינטרסנטים", אומר פינס. "החוק יחזיר לציבור את השליטה על הכנרת ואת הגישה למימיה."

הצעת החוק המדוברת כוללת, בין היתר, את הזכות למעבר חופשי של הציבור לחופים, בנוסף לאיסורים ולהגבלות על הפגיעה בסביבה החופית. "מצבם של חופי הכנרת מחייב הסדרת הטיפול בהם", מסביר פינס. "סגירת חופים ציבוריים לשימוש פרטי, גביית תשלום מופקע בגין הגישה לחופים, מניעת המעבר החופשי בחופים, בניה ושימושים מנוגדים לטובת הציבור – כל אלו מחייבים הסדרה דחופה ופיקוח על השימושים והבניה בתחום חופי הכנרת."

פינס הקדים את חבר הכנסת דב חנין, שעמד להציג הצעת חוק דומה. אם תעבור ההצעה בכנסת, תוצמד אליה ההצעה של חנין, בהליך סטנדרטי הנוהג בהצעות חוק דומות.

"החקיקה שנקדם השבוע בנושא הכנרת חשובה, ונועדה להגן על המקומות המיוחדים בישראל", מוסר חנין. "ההגנה צריכה לכלול גם את חופי הכנרת וגם את האגם עצמו, אגם המים המתוקים היחיד בישראל. החקיקה חייבת להבטיח גם בכנרת גישה חופשית של הציבור לחופי הרחצה והורדה של כל המכשולים והגדרות שהושמו. בשנת השישים למדינה, ראוי שהכנרת תינתן בחזרה לאזרחים", הוא סיכם.

במקור, נחקק חוק הגנת הסביבה החופית עבור חופי הים התיכון בלבד, ולאחרונה הורחבה תקפותו גם על ים סוף. "העקרונות אשר נקבעו בחוק נכונים גם לחופים אחרים במדינת ישראל, ואין סיבה שגם ים כנרת לא יזכה לאותה הגנה", טוען פינס.  

פורסם בנענע10, 19.02.2008 

ידיעה: "זכותנו לדעת"

בית המשפט המחוזי של באר שבע דן בהיתרים לעיר הבה"דים מחר (רביעי). ביהמ"ש קבע כי ההחלטה הסופית בעניין תתקבל ב-3 בינואר. נוסף על כך הוחלט להותיר על כנו את צו המניעה להמשך העבודות במקום

זו הפעם השלישית שתאריך הדיון מועבר על מנת לרצות מי מהצדדים. הסיבה להקדמת הדיון להיום היא בקשה שהוגשה מטעם עמותת "אדם טבע ודין" שחלק מאנשיה יטוסו ביום חמישי לכנס הבינלאומי המתנהל כעת בבאלי, אינדונזיה.

בדיון שיתקיים מחר בבאר שבע יציגו שני הצדדים את טענותיהם בנוגע לשאלה מי צריך לקבל את ההיתרים להקמת עיר הבה"דים. נכון לרגע זה, ההיתרים נמצאים בידי הוועדה למתקנים ביטחוניים (הולמ"ב) של משרד הפנים, עובדה המאפשרת להעביר חלק ניכר מן הבניה תחת מעטה של חשאיות.

אביעד אורן, דובר עמותת "אדם, טבע ודין" מוסר: "העתירה שלנו אומרת שפרויקט בסדר גודל כזה לא צריך להתנהל בדלתיים סגורות, אלא לנגד עינו הפקוחה של הציבור. המטרה שלנו היא להעביר את היתרי הבניה מהולמ"ב למוסדות התכנון הרגילים."

הדיון על הקמתה של עיר הבה"דים נדחה בתחילה ל-6 בדצמבר, מפאת היעדר חומרים להצגת העמדה מצד המקימים. תסקירי ההשפעה על הסביבה שעל המקימים להציג נמצאים עדיין בעבודה, והתקווה היתה כי הם יהיו מוכנים עד הדיון, שהקודם כאמור למחר.

ועדת הפנים ואיכות הסביבה, בראשותו של ח"כ אופיר פינס ובהשתתפותם של חברי הכנסת יוסי ביילין, האחראי על הוועדה של עיר הבה"דים, ודב חנין, ערכה ב-20 בנובמבר דיון בכנסת בנושא הקמת עיר הבה"דים בסמיכות לרמת חובב. לדברי גיל יעקב, יו"ר "מגמה ירוקה", הוועדה הביעה את הסכמתה עם הארגונים הירוקים באשר לצורך להמתין עד לקבלת סקר סימנים עליו עובדים בימים אלה במשרד הבריאות. על פי ההסכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר על אופן מימון הקמת עיר הבה"דים, עשרה מיליון שקלים יוקדשו למחקרים של משרד הבריאות, בניצוחו של ד"ר אלי שטרן. הדו"ח המחקרי, לפי ההודעה לעיתונות ממשרדו של השר פינס, אמור להיות מוכן להצגה בפני הממשלה בינואר 2008.


פורסם בנענע10, 05.12.2007

ידיעה: מתים על הגזוז

אתמול נערכה במרכז ענב לתרבות שבגן העיר בתל אביב, ההתכנסות החודשית של מועצת העיר. במקביל, כינס תא הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב את חברי "מגמה ירוקה" בכניסה למרכז, בהפגנה נגד אדישותה של העירייה, כפי שהם מכנים זאת, בכל הנוגע בטיפול בזיהום האוויר בתל אביב. דוברת התא, מאיה שפירא, מסרה כי המפגינים חילקו לקהל בקבוקים של "אוויר נקי", וכן דפי מידע על התכנית האסטרטגית ליצירת תחבורה רב-אמצעית ויעילה. תכנית זו היא יוזמה של ראש העיר חולדאי בין השנים 2002-2004, במסגרת אסטרטגיה רחבה יותר לסביבה עירונית אטרקטיבית, והיא טרם הוצאה לפועל.

"אנחנו רוצים להזכיר לרון חולדאי שהוא הבטיח לשפר את מצב התחבורה בעיר ובעצם לא עשה כלום", אומרת שפירא. "כך, למשל, הבטיחו שישפרו את האמינות והיעילות של תחבורה ציבורית למקומות מושכי קהל, ובמקום זה מעודדים שימוש יתר ברכבים פרטיים על ידי בניית חניונים לרכבים פרטיים במקומות כמו "הבימה". היות והשנה הקרובה היא שנת בחירות אנחנו מתחילים בספירה לאחור, על מנת להזכיר לו כמה זמן נשאר לו לקיים את ההבטחות."

על פי דו"ח של ד"ר יוסי ענבר משנת 2004 , למעלה מ-1,000 איש מתים באזור תל אביב מדי שנה כתוצאה מנזקי זיהום אוויר, ולמעלה מ- 1,000 נוספים מאושפזים מדי שנה בבתי חולים כתוצאה מבעיות לב ומבעיות בדרכי הנשימה. הגורם הראשי לזיהום האוויר בעיר, לפי הדו"ח, הוא תכנון לקוי של התחבורה, ובעיקר עומס הרכבים הנובע מליקויים בשירותי התחבורה הציבורית.


פורסם בנענע10, 02.12.2007

ידיעה: עיר הבה"דים לאן

הדיון על הקמתה של עיר הבה"דים נדחה ל-6 בדצמבר, מפאת היעדר חומרים להצגת העמדה מצד המקימים. תסקירי ההשפעה על הסביבה שעל המקימים להציג נמצאים עדיין בעבודה, והתקווה היא כי הם יהיו מוכנים עד לדיון בדצמבר, שייערך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ועדת הפנים ואיכות הסביבה, בראשותו של ח"כ אופיר פינס ובהשתתפותם של חברי הכנסת יוסי ביילין, האחראי על הוועדה של עיר הבה"דים, ודב חנין, ערכה אתמול (שלישי) דיון בכנסת בנושא הקמת עיר הבה"דים בסמיכות לרמת חובב. לדברי גיל יעקב, יו"ר "מגמה ירוקה", הוועדה הביעה את הסכמתה עם הארגונים הירוקים באשר לצורך להמתין עד לקבלת סקר סינים עליו עובדים בימים אלה במשרד הבריאות. על פי ההסכם בין שרד הביטחון לבין משרד האוצר על אופן מימון הקמת עיר הבה"דים, עשרה מיליון שקלים יוקדשו למחקרים של שרד הבריאות, בניצוחו של ד"ר אלי שטרן. ממשרדו של השר פינס מוסרים כי הדו"ח המחקרי אמור להיות מוכן להצגה בפני הממשלה בינואר 2008.

כמו כן, הוועדה ציינה שוב את הצורך לבחון מחדש את המתרחש ברמת חובב, לטובת תושבי האזור, שכבר נפגעים סביבתית. הבדא בא לידי ביטוי, בין היתר, בהצעת חוק שיזמו הח"כים פינס וביילין לפינוי בהסכמה תמורת פיצויים, או הטבות לאוכלוסייה בטווח של חמישה קילוטרים מרמת חובב.

"סימן שאלה גדול מאוד שעלה בוועדה הוא לגבי ההליך בו מאשרים את הפרויקט היום", אמר יעקב. "כיום מנסים לאשר אותו בוועדה למתקנים בטחוניים, שהיא וועדה שיש עליה חשאיות והיא מסלול קועף תכנון רגיל. דרישתנו היא שהליך אישור עיר הבה"דים יעבור בתכנון המקובל, לפחות עד כמה שאפשר."

פורסם בנענע10, 21.11.2007

ידיעה: ממשיכים במאבק

אישור רפואי מהממשלה. צילום: אילה בלופולסקי

בשעה 12 וחצי היום התפזרה הפגנת הפעילים הירוקים מול הקריה בתל אביב, במהלכה מחו על הקמת עיר הבה"דים בסמוך לרמת חובב. לאחר הניצחון הזמני אתמול בבית המשפט המחוזי, עם הוצאת צו מניעה לתחילת הבנייה של עיר הבה"דים, התארגנו הפעילים מול הקריה בתל אביב.

"המטרה שלי היא למנוע את ההחלטה לפחות עד מסירת דו"ח המחקר של ד"ר אלי שטרן על הסיכונים המשולבים של רמת חובב לגבי צומת הנגב בו אמורה לקום עיר הבה"דים", אמר ד"ר יוסי ביילין, שהפגין במקום יחד עם פעילי מרצ. "אין לנו התנגדות לכך שיעבירו את עיר הבה"דים לנגב, הבעיה היא שזה המקום הכי פחות ראוי לעיר בה"דים שכזאת. מדובר במיקום הכי מסוכן מכל האופציות שעמדו בפני משרד הביטחון."

ההחלטה, לדעת ביילין, היא החלטה פוליטית שהתקבלה משיקולים שונים, חלקם זרים לדעתו. "כל מה שאני אומר הוא – אתם הצעתם לעשות את הסקר הזה, לפחות תחכו עד שהוא יסתיים."

בין עשרות האנשים ניתן היה למצוא דמות העוטה מסכה בדמותו של אהוד ברק וחלוק לבן, "מאבחנת" מפגינים לבושים במדי צה"ל, וכן את דמויות הקרטון של אבות החיילים לעתיד שפוזרו מבעוד מועד ברחבי העיר.

אורן בן-שבת, ראש צוות "ירוק קמפוס" של אוניבריסטת ת"א, שהשתתף בהפגנה מטעם "מגמה ירוקה", צוחק: "לפחות זה ייתן לאנשים מוטיבציה לשלוח את הילדים שלהם לקרבי – לוחמים הרי לא יגיעו לבה"דים..."

 פורסם בנענע10, 15.11.2007

ידיעה: מחשוב בבר אילן

בשנה שעברה הוקם במעונות הדתיים חדר מחשבים משוכלל, הפתוח לשימוש הסטודנטים מארבע אחה"צ ועד שתיים לפנות בוקר. החדר כולל בין היתר מחשב מיוחד לסטודנטים למחשבים עם מערכת ההפעלה המיוחדת שהם צריכים, כבלים למחשבים ניידים, דיסקים עבור תלמידי משפטים עם התוכנות הדרושות להם, מדפסת, ואף מכונת צילום. בנוסף, המעונות הדתיים עומדים לקבל DVD חדיש למועדונים. המחשבים במעונות "בשן" של החילונים עומדים בפני החלפה במועד הקרוב, אך DVD לא צפוי להם, מאחר ובניגוד למעונות הדתיים, מעונות "בשן" מורכבים מחדרים פרטיים בלבד ואין בהם מועדונים.

ספריות הקמפוס הוסבו לתכנה חדשה בשם אל"ף 500 שנועדה להקל על שעות הבהייה הארוכות במסכים בלתי מתפקדים בעליל. הספרניות הודרכו איך להסתדר עם החיה החדשה.  

אתר האגודה עומד בפני בנייה מחדש, והוא יהיה ידידותי יותר לשימוש וקל יותר להתמצאות. מרכזו של העמוד הראשי יוקדש לסרטוני פלאש שיפרסמו את האירועים הקרובים של האגודה ואת שירותיה. האתר יכיל דף של קישורי חוץ, גלריית תמונות ושאלות נפוצות – לאבודים במיוחד שבינינו.  החיפוש באתר יהיה הרבה יותר קל, מאחר ויוקם מודול של חיפוש לפי מספר קורס או לפי מחלקה. פרוייקט השכרת ספרים (לכשיהיו ספרים להשכיר) אף הוא יקבל התייחסות מיוחדת משלו. בינתיים האתר בשיפוצים.

סקר רמת ההוראה עבר בשלום פיילוט מקוון שנערך בעזרתם של 1200 סטודנטים מהפקולטה למשפטים, מהתואר השני בלוגיסטיקה וממסלולי חינוך מיוחד וייעוץ בביה"ס לחינוך, והוא ייכנס לפועל במלוא כוחו לקראת שלוש השבועות האחרונים של שנה זו (יש לציין כי מאחר וזוהי תקופת המבחנים, התוצאות יגיעו באיחור, מחשש לפעולות נקמה מצד המרצים). התוצאות יתקבלו במהירות רבה יותר (חשבתם פעם על האנשים שביצעו את ספירת הקולות הידנית בבחירות הקודמות בארה"ב?) והסקר עצמו יהיה נגיש הרבה יותר (חסל סדר תפילה לסוקרים עם זמן פנוי כדי שתוכלו לשפוך את כל מה שאתם חושבים על המרצה).

פרט לפרס הפוטנציאלי העיקרי של מענה על הסקרים - סילוק המרצים הזוכים בתואר "הכי גרועים בקמפוס" - יש גם הגרלה של טיסה לחו"ל ותווי קנייה ל"דיונון".  

כל מי שסירב לשלם 48 שקל לשנה עבור הסיכוי הקלוש שהודעת המייל-ביט תגיע בזמן סביר לפני ביטול הקורס (כלומר – לפני שקמתם בשש בבוקר והגעתם לקמפוס רק כדי לראות שבעשרה לשמונה מגיעה ההודעה שהקורס של שמונה התבטל) ישמח לגלות שבר אילן משיקה את פרוייקט "מייל לכל סטודנט", אשר כשמו כן הוא – לקראת השנה הבאה, לכל סטודנט תהיה תיבת דוא"ל שלתוכה הוא יקבל את כל המידע שהוא צריך ולא צריך מהאוניברסיטה – ביטולי קורסים, ציונים, תזכורות מהספרייה (מי אמר "אני!" ולא שילם קנס?!) ובכלל.

והעיקר – החל מהשנה הבאה לא נצטרך לרוץ לקמפוס בשש בבוקר כדי לתפוס את הקורסים הכי טובים עם המרצים הכי שווים. החל מאוקטובר 2004 האגודה עמלה על פריא"ל – פרוייקט רישום אינטרנטי לאוניברסיטה. צפוי פיילוט של 100 - 150 סטודנטים ביוני (אתה מוכן להתנדב לניסוי?).

 פורסם לראשונה ב"ידיעות ביס", עיתון הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן, 2005