סקירה: אירועי הבמה החמים של קיץ 2010

הקיץ הקרוב עומד להיות לוהט כהרגלו, ולא רק בגלל השרב. חודשי יוני-אוגוסט מביאים עמם כדרך קבע גל חם של אירועי תרבות, חלקם באוויר הפתוח, וחלקם בחללים ממוזגים לעילא. הם מפוזרים בכל רחבי הארץ, מבת ים עד כרמיאל, מירושלים עד באר שבע, ונותנים לכם את האופציה לצחוק או לבכות, לרקוד או לשבת על הדשא עם כפכפים וכוס בירה. להלן המרעננים הרשמיים של במות ישראל.

פסטיבל סמילנקי
מתי: כל יום רביעי עד ה-18 ביולי
איפה: העיר העתיקה באר שבע
מה בתכנית: הרבה יצירה מקומית. בכל יום רביעי בשבוע נסגרים מספר רחובות בעיר העתיקה לתנועה ומתמלאים בדוכנים, בחללי מופעים ובבמות: במת מוזיקת עולם, שתעלה ב-18 ביולי מופע פלמנקו, במת ילדים, במה אקוסטית, ובמה חשמלית שתארח מוזיקאים כדוגמת מריונטה סול, אסף אמדורסקי ואפרת גוש. תיאטרון הפרינג' יארח את במת התיאטרון והמחול, שתציג, בין היתר, מופעי אלתורים, מגוון להקות מחול, ואת אופרת הרוק משחק באש של שי להב (המחזאי) ושי להב (הארנב של ד"ר קספר).
כמה בקופה: משעה 19:00 הכניסה למתחם היא חינם רק הצגות הפרינג' במחיר סמלי של 10 שקלים.
לידיעת הקהל: הפסטיבל כבר התחיל, אבל כמו תמיד, שומרים את הטוב לסוף.

צוחקים בכפכפים
מתי: 30 ביוני – 23 באוגוסט
איפה: בת ים, בעיקר באיזור החוף והטיילת.
מה בתכנית: לאורך הקיץ תתקיים בבת-ים חגיגה שלמה של מופעי במה, מוזיקה ואמנות. הפסטיבל שיתקיים בחוף הריביירה יציג סטנד-אפ לכל טעם. שלום אסייג ונבחרת "צחוק מעבודה" יפתחו את האירוע במופע משותף, דני סנדרסון יעלה מופע מוזיקלי-הומוריסטי בשילוב שירים מימי כוורת ולהקת הבובות רד בנד תעשה את מה שהיא עושה הכי טוב.
עבור באי הפסטיבל הדתיים יועלה המופע הכשר "טיש בשלושה" עם משה אריאלי, קובי להב וישי לפידות, ודוברי הרוסית מוזמנים ליהנות מהופעתה של ילנה וורוביי, אחת מאמניות הסטנדאפ המצליחות והאהובות ביותר של רוסיה. בנוסף צפוי מרתון נונסנס של "דומינו גרוס", ואפילו ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני מאיים לנסות להצחיק לראשונה בחייו. הקינוח יגיע בדמות הפנינג של מבחר אמני הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון רחוב.
כמה בקופה: משתנה מאוד.
לידיעת הקהל: יש גם שפע של אירועי מוזיקה, מופעי ילדים, תערוכות צילום ואמנות וסנדאות. כן, זה אומר להגיע לבת ים. זו משוכה שניתן לדלג עליה.

פסטיבל בבית
מתי: 3-5 ביולי
איפה: בתים פרטיים, מערות, בתי כנסת ושלל חללים מיוחדים ברחבי ירושלים
מה בתכנית: ירושלים חוגגת השנה עונת תרבות מגוונת, שמגיעה כהמשך ישיר לפסטיבל ישראל. בפינת התיאטרון מגיע גיוון בדמות פסטיבל המוקדש כולו לבחינת חללים חדשים. המופעים של "פסטיבל בבית" מביאים את הצופים לתוך הבית במקום להוציא אותם החוצה לתיאטרון.
בין הצעות האירוח אפשר למצוא בישול כופתאות צ'כיות בדירתה של רות שויער, ממייסדי קיבוץ נאות מרדכי שבגליל העליון, חובבת מסעות ומארחת למופת. אולה שור-סלקטר ומיכה סלקטר יקיימו תיאטרון קריאת תסכית של יהודה עמיחי, שאת כתובת הסלון בו יתקיים המופע תגלו רק עם רכישת הכרטיס. מופע מחול של ברסלבים יתקיים בתוך בית הכנסת האורתודוקסי "יקר". המחזה המדובר של סער סקלי "סדאם חוסיין" יעלה במערת צדקיהו. אפילו שפרה קורנפלד פותחת את הסלון הפרטי שלה להשקת ספרה הראשון.
כמה בקופה: מחיר להצגה בודדת - 80-60 שקלים. לחיילים, סטודנטים, תושבים ותיקים, בעלי כרטיס ירושלמי או ידידי העונה – 75-55 שקלים. ניתן לרכוש חבילה של שתי הצגות במחיר כולל של 120 שקלים.
לידיעת הקהל: אמנם אתם משלמים על הכרטיסים, אבל אתם עדיין אורחים. נא להתנהג בהתאם. ולהגיע בבגדים צנועים לבית הכנסת.

אופרה בפארק - ריגולטו
מתי: 19 ביולי
איפה: גני יהושע, תל אביב
מה בתכנית: אופרה להמונים. גם השנה תוכלו להגיע לאופרה בג'ינס וגופיה, להתרווח עם בקבוק שתיה ולהאזין למוזיקה משובחת חינם אין כסף. השנה הבחירה נפלה על אחת האופרות הטרגיות ביותר. "ריגולטו" של ג'וזפה ורדי, המבוססת על מחזהו של ויקטור הוגו "המלך משתעשע", מגוללת את סיפור נקמתו הכושלת של ליצן חצר שבתו נאנסת על ידי הדוכס אותו הוא משרת. מעטים הצליחו לגרום לדיכוי מגדרי ומעמדי להיראות כל כך מסוגנן כפי שעשה ורדי. הפקת "ריגולטו" באופרה הישראלית השנה מארחת לצד הזמרים הקבועים שלה שישה זמרים בינלאומיים, בהם הסופרן הסלובקית אדריאנה קוצ'רובה, הבריטון הספרדי קרלוס אלמגוור והטנור האלבאני ג'וזפה ג'יפאלי. השירה באיטלקית (עם כתוביות). רצוי להכין את הממחטות.
כמה בקופה: כלום.
לידיעת הקהל: חוויית האופרה נשמעת טוב יותר כשמשקיעים בלבוש לכבודה. הוכח מדעית.

פסטיבל דולוס
מתי: 27 ביוני – 18 ביולי
איפה: האנגר הסורגים בנמל יפו
מה בתכנית: האירוע שחוגג את שנתו הראשונה, אמנם מגדיר את עצמו כפסטיבל מחול, אך בפועל אפשר למצוא בו גם מגוון רחב של מופעים בינתחומיים, שנוגעים בתיאטרון ובאמנות פלסטית לסוגיה. "שקט" של ארקדי זיידס עוסק ביחסי ערבים-יהודים על רקע תפאורה מעשה ידיו של KLONE, אחד מאמני הרחוב הפוריים והמקוריים ביותר בישראל. "אמפליפייר" של גיא גוטמן מכניס את להקת המחול לאולפן רדיו. "חיים מרוצפים" של רותם תש"ח מכניס לעבודתו טקסטים באנגלית ופותח דיון על המצאת הרצפה ועל מגבלות הגוף. וזה רק מספר קטן של מופעים מתוך רבים.
כמה בקופה: 80-50 שקלים למופע. בונוס: במסגרת אירועי הלילה הלבן ב-28 ביוני ניתן יהיה לחזות בחינם במופע "קוקוצו" של קבוצת זיק, המפגיש בין מחול לבין פיסול.
לידיעת הקהל: מארגני הפסטיבל קובעים כי הוא מתקיים השנה "לראשונה", מה שמעיד על כוונה להפוך אותו לשנתי. נחזיק אצבעות.

מחולוהט 2012
מתי: 2 ביולי – 30 באוגוסט
איפה: מרכז סוזן דלל, תל אביב
מה בתכנית: מבחר כוריאוגרפים ורקדנים מקומיים, לצד כמה אורחים בינלאומיים, באחד מאירועי המחול המודרני החשובים בארץ. להקת בת שבע תעלה מופע משולב עם היצירה "Lost Cause" של שרון אייל וגיא בכר לצד "טאבולה ראסה" של אוהד נהרין. הכוריאוגרפית זוכת הפרס הבינלאומי במוסקבה, מרינה קסלר, תעלה בלט על פי המחזה השייקספירי "אותלו". ורדית לוסקי ויעל טל יפגישו לראשונה מחול הודי ופלמנקו. להקת קולבן דאנס תציג, בכורה למופע חדש בשם "כמהין" שיעסוק באוכל ובטקסי אכילה. רנה שינפלד תציין 50 שנות מחול במופע "בַּךְ". להקת קמע תעסוק בקשר שבין המציאות לעולם הווירטואלי במופע "STATUS". ולהקת המחול המודרני הסינית "גואנגדונג" תציג מופע נזיל בשלושה חלקים שיעסוק באמנות הגוף, בקשר בין האדם לבין הטבע ובציורים הסיניים הקלאסיים. וזה רק על קצה המזלג.
כמה בקופה: 140-65 שקלים. רוב המופעים נעים בסביבות 90 השקלים לכרטיס.
לידיעת הקהל: קוד לבוש, אקסטרווגאנט-אלגנט.

הקאמרי בפארק
מתי: 21-4 באוגוסט
איפה: אמפי וואהל פארק הירקון, תל אביב
מה בתכנית: הקאמרי ראה בשנה שעברה כי טוב, והחליט גם השנה להציג את מרכולתו תחת כיפת השמיים. הצגות חדשות יש כל הזמן, וגם מבצעים זה לא דבר חדש. על שיתופי פעולה עם תיאטראות אחרים כבר שמענו ובעצם נותר רק דבר אחד שיכול לספק לקהל באי התיאטרון חוויה ייחודית, לצאת החוצה. התיאטרון השייקספירי עושה את זה כבר שנים על גבי שנים בסנטרל פארק, אז למה לא לעשות את זה בפארק הירקון? במהלך חודש אוגוסט הקאמרי יציג קומדיות ומחזות זמר כמו "בית ספר לנשים" של מולייר, "עוץ לי גוץ לי", "משרתם של שני אדונים", "מעגל הגיר הקווקזי" של ברכט ועוד.
כמה בקופה: כמו שעולה בתיאטרון, רק בלי מזגן, ו-50% לתושבי תל אביב.
לידיעת הקהל: מומלץ להתמרח באלתוש לפני, הממזרים לא מרחמים בלילות הקיץ החמים. 

פסטיבל מחול כרמיאל
מתי: 9-7 באוגוסט
איפה: ובכן, כרמיאל
מה בתכנית: פסטיבל כרמיאל כבר בן 25, וכיאה למשבר רבע החיים הוא מנחם את עצמו בריקודים סוערים. במשך שלושה ימים רצופים לא ניתן יהיה לעשות צעד בעיר בלי לדרוך על מחוללים בשלל הצבעים והצורות, שימלאו כל חלל מופעים אפשרי. להקות מחול בעלות שם מחו"ל לצד להקות מקומיות שעדיין מנסות לבנות לעצמן שם, פה-דה-דה אלגנטיים לצד פלמנקו סוער, וילדים שבאים למחול לצד מבוגרים שבאים ממחול. קוזאקים רוסים שעושים ריקודי עם, ברזילאים שעושים בלט קלאסי, הפקה מיוחדת של אחינועם ניני, מחול מודרני מסין ובכורה ללהקת המחול הקיבוצית הם רק טעימה ממה שהולך להתחולל שם.
כמה בקופה: 20-150 שקלים וחלק מהמופעים גם בחינם.
לידיעת הקהל: לצאת מתל אביב, כבר אמרנו?

Cirque du Soleil
מתי: 25-8 באוגוסט
איפה: היכל נוקיה, תל אביב
מה בתכנית: "קרקס השמש" הקנדי האגדי, שהוקם ב-1984, מגיע לארץ עם אחד המופעים הנודעים ביותר שלו, "אלגריה". אקרובטים ולוליינים בתלבושות מרהיבות שמוקפים בפירוטכניקה מעוררת אימה, יעשו דברים שהדעת מתקשה להאמין בהם אפילו כשהם מתבצעים על הקרקע ,קל וחומר בגובה של כמה מאות מטרים. מי שרוצה להגיע וטרם רכש כרטיס, מומלץ לו בחום להתפנות לטיפול בעניין באופן מיידי, שכן הכרטיסים נחטפים במהירות, ואפילו נוסף עוד מועד כדי לעמוד בדרישות.
כמה בקופה: 360-220 שקלים. יש מבצעים ללקוחות חברת אורנג'.
לידיעת הקהל: לא מומלץ לחולי לב, נשים בהריון מתקדם, או מי שפשוט מפחד מאש.

ובקטנה
» לאורך כל חודש יולי יציינו בתיאטרון גשר פסטיבל קולטורה וקולינריה, בשיתוף פעולה עם מסעדות מקומיות. מחיר כרטיס לכל הצגות חודש יולי יעמוד על 50 שקלים בלבד, ושלוש המסעדות הסמוכות לתיאטרון, בר היין קארדו, קפה עמליה ובר הסלונה, יציעו לרוכשי הכרטיסים עסקה בשווי 50 שקלים: "מנה תיאטרלית" וכוס יין, או יין ללא הגבלה לפני ההצגה ולאחריה.
» איתי טיראן חוזר ביולי הקרוב אל שייקספיר, הפעם ב"פרוייקט ריצ'ארד" בתיאטרון הקאמרי. טיראן, שמשחקו ב"המלט" זיכה אותו בביקורות חמות ובפרסים יוקרתיים, יככב במחזות "ריצ'ארד השני" ו"ריצ'ארד השלישי", שיועלו זה לצד זה, ויציגו אמירה רלוונטית מתמיד על פוליטיקה, מאבקי כוחות ומוסר.

פורסם בעכבר העיר אונליין, 25.06.2012

סקירה: גלגולה של כלבתא

הבה נודה באמת - הסיבה העיקרית שבגללה הרייטינג של טלנובלות מרקיע שחקים הן הנשים שממלאות את המשבצת המכונה "הביץ' התורנית". הרי הן הן הגנרטור הראשי שמפריח את בועות הסבון של העלילה. פמיניסטיות ואוהדי בית"ר נצמדים יחד למסך על מנת לראות איזה טריק חדש תשלוף משרוול הסטן שלה האישה היפה, החכמה, המצליחה והרקובה עד עמקי נשמתה. ואם יש לה איזה סיפור רקע קורע לב המשמש כתירוץ לגיהנום שהיא עושה לגיבורים היפים והנכונים – מה טוב. אין פלא ש"תנוחי", הטלנובלה - סליחה, דרמה קומית יומית - החדשה של הוט, החליטה ללכת על כל הקופה ולאגד לא פחות מארבע כלבתות מיתולגיות למועדון הקרב הטלוויזיוני האולטימטיבי (אם אתם חושבים שלנשים קל יותר - נסו פעם ללכת מכות על עקבי סטילטו). מיהן אותן כלבות הצמרת של הטלנובלה הישראלית שהותירו את חותמן, ולמה יש כאלה שלא חזרו לסיבוב שני?

הביץ' הישראלית הראשונה, שהגיחה אל חיינו לפני - לא ייאמן - 17 שנה, במסגרת אופרת הסבון הישראלית הראשונה, הייתה עידית לינוביץ' מ"רמת אביב ג'". אשתו השניה של מייק לינוביץ' והבעלים-במשותף של חברת האופנה "אופל", בגילומה של גילת אנקורי, הגדירה את המושג עבור כל דורות הטלנובלות העתידים לבוא בארצנו הקטנטונת. הבלונדינית דקת הגזרה (אלוהים אדירים, כמה דקת גזרה!), טופפה בחצאיות מיני הורסות מלוות בג'קטים עם כתפיות אימתניות, ופיזרה הבטחות על כך שתגרום לאנשים לקלל את היום שבו נכנסו לחייה. והם קיללו.

הסצינה שבה היא סוטרת לבתה שרון (יעל בר זוהר, עדיין קטינה ובעלת שיער שטני) בתגובה על סירובה להיפרד מהחבר שלה הייתה ועודנה פאר של משחק מוגזם, אלימות משפחתית ופרסומת לשמפו, ומייק עד היום לא מבין למה "אי אפשר להגיש פילה בלי בורדו". ההתעמרות שלה בכל הסובבים אותה, בבית ובחברה שניהלה כאחד, אפילו הקימה לה כלבה מתחרה בדמות המעצבת דפנה מאור (נועה תשבי), שניהלה רומן עם מייק, סחטה אותה, וכמעט התחתנה עם אחיה. עידית התעללה בה, פיטרה אותה, החזירה אותה, ואפילו הכניסה אותה ללילה במעצר בכלא שהוביל לדיאלוג האלמותי: "אני ביליתי את הלילה במעצר עם זונות מתל ברוך" - "נו, אז פגשת אנשים מהסוג שלך, מה רע?".

לאור ההסכמה הגורפת שבלונדיניות רזות ויפות הן כלבות, קיבלנו בשנה שלאחר מכן את תמר רוטנברג (גלית גיאת) ב"כסף קטלני", וב-2001 את אירית סופר (נטע הבר) ב"לגעת באושר". אירית הייתה נשואה לנדב העשיר והחתיך, אבל הנישואים שלהם היו בהתדרדרות מתמדת על רקע העקרות שלה. מה שהיה אמור לשכנע את הקהל בכלבתיותה היא העובדה שהעקרות הייתה תוצאה מהפלה יזומה שעברה, לאחר שהרתה מנדב והחליטה שתינוק יפריד ביניהם. הפתרון שלה לבעיה שנוצרה - הפריה מלאכותית עם עפרה אברהם (שרון דואני) בתור האם הפונדקאית, תמורת מימון ניתוח לאמה של עפרה. זה כמובן התפוצץ לה בפנים כשעפרה התחילה לנהל רומן עם גבר נשוי, בלי לדעת שמדובר באותו נדב. בסוף הוא גם התגרש מאירית והתחתן איתה. האמת? לא ברור איך יצא שאירית היא הכלבה בסיפור הזה. 

ב-2002 הצטרפה ישראל לשאר העולם, והתחילה להפוך את הכלבות הראשיות לברונטיות, במסורת הסטריאוטיפ הנצחי " שיער בהיר - טוב, שיער שחור – רעעע", והביצ'יות שלהן הפכה להיות אפלה יותר בהתאמה. "לחיי האהבה" הביאה לנו את סמדר קדמי, בגילום יעל הדר. בדומה לעידית, סמדר הייתה אשתו השניה של הגבר הנאה והעשיר (דורון) – בהבדל הקטן שסמדר עזרה לקודמתה בתפקיד לצנוח אל מותה מגג היקב שבבעלותה. זה כמובן לא הפריע לה לבגוד בדורון עם גיסה. עם הגיעה של רונה מאירי (סופי צדקה) ליקב, ניסתה סמדר להיפטר ממנה על ידי הפללתה בפריצה.

אבל אפילו העבר והווה הפליליים של סמדר מחווירים לצד תאונת הרכבת שהיא טליה בורשטיין של "טלנובלה בע"מ", בגילומה של שרון מלכי-שמש (תגידו את זה עשר פעמים רצוף). טליה הייתה ספר פסיכיאטריה מהלך - בעלת הפרעת אישיות גבולית, קלפטומנית, נרקיסיסטית ונוטה להתקפי זעם אלימים. הקרבן העיקרי של התסכולים שלה הייתה רננה לוסטיג (טלי שרון), שהייתה תלמידה שלה והחליפה אותה בתפקיד תסריטאית הטלנובלה. הווה אומר - גנבה לה את התפקיד. התקף ההיסטריה בו היכתה את רננה, ניסתה להשליך את הלפטופ שלה מהחלון ואז התפרקה בבכי אצלה במטבח היה רק הקדמה. היא חברה לדוגמנית דנה בלום (יעל בר זוהר, שהוכיחה ששרון לינוביץ' גדלה יפה), שנטרה לרננה על אי הרצון ללהק אותה לסדרה, והעבירה לה שיעורים בתככים שכללו פנינים כגון "הצליחה לך מזימה שעבדת עליה הרבה זמן! מזל טוב!". אמנם דנה זממה שכפיר יפתה את רננה, יגרום לה להתאהב בו ואז יזרוק אותה, אבל לפחות היא לא מעולם לא עשתה שום דבר פלילי - ובסופו של דבר הקארמה שבלהיות משת"פית של טליה השיגה גם אותה. טליה, מאידך, אנְסה את השחקן ההומוסקסואל שון לב (רון שחר) כאשר סיממה אותו במטרה להרות ממנו, ניסתה לשרוף את האולפנים לאחר שפוטרה בפעם השניה, שפכה חומצה על דנה ובסוף גם הזמינה את חיסולה. מכירים את הקו שבין ביצ'יות קרה ומחושבת לבין חוסר שפיות? גם טליה לא. 

גרסה שפויה יותר (שפיות זה עניין יחסי, כן?) של רוע קיבלנו באותה שנה ב"פיק אפ". הטלנובלה אמנם לא המריאה, אבל טיסת המבחן הספיקה כדי להכניס את ברוריה פסקל, בגילום אוולין הגואל, לפנתאון כלבתות הכבוד. המשפט המיתולוגי "אני לא רעה, אני פשוט רעבה" הוא כנראה תמצית מהותן של כלבות רזות באשר הן. אין אישה שלא יכולה להזדהות עם העצבים שמביא חוסר היכולת להינות מאוכל, והארסיות של ברוריה, למרות הרודנות שלה כלפי נוסעים ודיילים כאחד, גרמה לכולנו לרצות לשבת איתה על כוס קפה דל שומן.

לנעמי שחר (חנה לסלאו) מ"השיר שלנו", לעומת זאת, לא היה את התירוץ הזה. מצד שני, גם לא היו לה גבולות. שחר עשתה כל דבר מנוול, חוקי ובלתי חוקי גם יחד, כדי  לקדם את קריירת הסולו של בתה, כוכבת הילדים נועה שחר (אפרת בוימולד), וכדי לחסל את נינט לוי (נינט טייב) – וכל זאת בתלבושות צבעוניות, חושפות רגליים ודרמטיות בדיוק כמוה. כראוי לאגו הדיווה שלה, שחר דאגה לטפח פה ג'ורה דל-אינטלקט (זה לא באמת מנחם להגיד לבת שבורת הלב שלך "אני אמרתי לך שאת לא שווה יריקה שלו"), משרת אישי בלתי חוקי ומסוקס (שעשה עבורה הכל - החל בבישולים וכלה בשעווה ומסאז'ים) ואופי פולני לעילא שהיה מבייש גם את אחרונת האמהות של תחרויות היופי לתינוקות. בעונה השניה היא מצאה את עצמה בכלא, אחרי שגנבה מנינט שיר שהיא כתבה (וכנראה שגם עניין העובד הזר והקשר המפוקפק שלה לנבל הפסיכופת גבעון כספי סייעו) – אבל גם שם היא לא סגרה את הפה.

מרב בן-בסט (צופית גרנט), עורכת מהדורת החדשות  של "חשופים" היא האנטיתזה של נעמי שחר - ובעצם של כל ביצ' טלנובלית שקדמה לה. בניגוד לדרמטיות היתר המופרכת שאיפיינה את כלבתות הסבון לדורותיהן, בן-בסט היא דמות שלכל אחד יצא לעבוד איתה לפחות פעם אחת. מבחינה מקצועית היא כל מה שבתי ספר לתקשורת ברחבי העולם מקווים לייצר. מכורת אקטואליה, ציידת סקופים מקצועית, בעלת אינסטינקטים חדים כתער, שיורדת לפרטים הקטנים - וגם יודעת לייצר מכל זה רייטינג. במילים שלה - "אני החוקר, ואני השופט, ואם צריך אז אני גם התליין". מאידך, ההצלחה היא תוצר של וורקוהוליות מכלת-כל. המערכת היא עבור בן-בסט בית ראשון, עיקרי ויחיד - עד כדי כך שלפעמים היא אפילו לא טורחת לישון במקום שעליו שילמה משכנתא. עבודתה היא חייה, ואת כל המרירות, הבדידות וחוסר הבטחון העצמי שנובעים מכך היא מוציאה על שאר אנשי המערכת. כנראה שהסיבה שאנחנו כל כך אוהבים ושונאים אותה היא שאנחנו מכירים אותה באמת.

גלגולים רבים עברו על הביצ' הסבונית שיובאה אלינו ממחוזות דוברי אנגלית וספרדית, בטרם עברה גיור מוצלח לכלבתא משכנעת. הסטואיות המוקפדת של עידית לינוביץ' אולי היתה הפתעה מרעננת עם הופעתה הראשונה, אבל מהר מאוד היוצרים המקומיים הבינו שהקרחון הזה לא שורד הרבה זמן בהר הגעש של המזג הים-תיכוני. גם הניסיון ללכת לקיצוניות המופרעת ההפוכה עם דמויות כמו טליה בורשטיין לא צלח, שהרי כל קסמה של הביצ' הוא ביכולת שלה לעורר  בצופה את השילוב הקטלני של אמפתיה וזעזוע. סוג של "תפוז מכני", אבל עם פחות לכלוך ויותר סקס אפיל. ובשנים האחרונות נראה שהכותבים השכילו לפתח מספר אבות-טיפוס של כלבתות מקומיות, במינונים משתנים של ערסיות ואליטיזם – בהתאם לקהל היעד.  ארבע הדמויות שזכו להישלף מתהום הנשיה הטלוויזיוני ב"תנוחי" הן, אם כן, ארבעת האמהות של ביצ'יות באשר היא: מלכת הקרח הקלאסית (לינוביץ'), הדרמה קווין (שחר), הדורכת על גוויות (בן-בסט) וזו שהיא בעצם אנחנו – או מי שהיינו רוצות בסתר ליבנו להיות (פסקל).  

פורסם בעכבר העיר אונליין, 10.04.2012

סקירה: בתי הספר למשחק - תתחילו לשלם בזיעה

כשהגשמים מתמעטים ומזג האוויר מתחמם אפשר כבר לדעת שמתחילה עונה חדשה – עונת האודישנים לבתי הספר למשחק. אם גם אתם חולמים על אורות הבמה, אבל לא מוכנים להתפתות לאור הזרקורים של הריאליטי, סביר להניח שתמצאו את עצמכם בימים אלה משננים מונולוגים במרץ. אבל לפני שתתנפלו על כל אודישן אפשרי, עדיף לקחת צעד אחורה, ולסקור האופציות העומדות לרשותכם.  אל תטעו – כל תכניות הלימודים קשות ומפרכות, התחרות מבית מאיימת על השפיות, ובאף מקום לא יהססו לסלק אתכם באמצע הלימודים אם יחליטו שאתם לא מתאימים.

בית צבי
מאחורי הקלעים: בית הספר למשחק הוותיק ביותר בישראל הוקם ב-1960 על ידי ד"ר חיים גמזו. ב-1981, אחרי סדרה של מנהלים (ואפילו יורם קניוק אחד), עברו המושכות לידיו של גרי בילו ז"ל. מ-2009 מנהל אותו מיכה לבינסון.
בחזית הבמה: מי שחולם על שואו הגיע למקום הנכון. מחול, שירה וקרבות במה הם חלק בלתי נפרד מבית הספר, שעשה לעצמו שם כחממה של כוכבי מחזות זמר. הדגש בלימודים מושם על עבודת אנסמבל, וכבר משנה א' התלמידים מתנסים בהפקת הצגות והעלאתן.
מבחני קבלה: נא להכיר, הנוסחה שכל נבחן ילמד לשנוא: מונולוג קומי, מונולוג דרמטי ושיר. בבית צבי הבוחנים דורשים את המונולוגים, כשלכל אחד מהם מוקצות עד שלוש דקות, מתוך מחזות מוכרים שהוצגו בתיאטראות בארץ. שימו לב - לפחות מונולוג אחד חייב להיות מהרפרטואר העולמי וחלילה לא שניים מהישראלי. בנוסף, רצוי שמונולוג אחד יהיה לקוח מתוך מחזה קלאסי והשני מתוך מחזה מודרני. פרינג' מקומי – לא בבית ספרנו.
האודישנים לבית הספר מתקיימים במהלך כל השנה, כאשר ההרשמה לאודישנים לשנת הלימודים הבאה נפתחת בדצמבר (כלומר, הבחינות עכשיו הן לשנת הלימודים 2013-2012). תאריכי האודישן לבית הספר נקבעים מראש, ומפורסמים בעמוד הראשי של אתר האינטרנט. יום הבחינות הבא הוא ב-22 במרץ.
כסף מסובב ת'עולם: 200 שקלים דמי הרשמה ו-300 שקלים דמי בחינה.
דבר הבוגרים: "ארוך" – כך מסכמת שרית וינו אלעד את האודישן שלה. "התחלתי עם שיר; ואז ביקשו ממני לשיר שיר אחר; ואז ביקשו ממני לשיר שיר שהוא לא של יהודית רביץ", היא צוחקת, וממהרת למסור מניסיונה שלל כללי 'אל תעשה' במהלך האודישן. "עשיתי את מירב הטעויות האפשריות. התווכחתי עם הבוחן! הייתי בת 18, ושאלו אותי למה אני לא הולכת לצבא. שאלתי את הבוחן 'אתה הלכת לצבא?'. ענה לי 'כן'. אמרתי לו – 'למה הלכת?'. למעט המונולוגים שלמדתי לא קראתי מחזה מימיי – אורי פסטר נתן לי שני מונולוגים, למדתי אותם והלכתי". ואם אתם חושבים ברגע זה "אבל עובדה שהיא עברה!" – היא שרית וינו אלעד, ואתם עדיין לא בסרט.
אחרים ששרדו כדי לספר: זאב רווח, יוסף שילוח, יוסי פולק, ענת וקסמן, ריטה, דב נבון, דפנה רכטר, אלונה קמחי, אלון אופיר, ליליאן ברטו, מיכל ינאי, רמה מסינגר, יורם חטב, שרה פון שוורצה, ליאור אשכנזי, מיה דגן, יוסי מרשק, אולה שור סלקטר, איתי טיראן.
לפרטים נוספים: בטלפון 03-6161122, שלוחה 315, או במייל school@beit-zvi.com. ניתן להוריד את טופס ההרשמה באתר בית הספר.

הסטודיו למשחק של ניסן נתיב
מאחורי הקלעים: אמנם האיש והאגדה שהקים את בית הספר ב-1963 נפטר לפני כארבע שנים, אבל בית הספר למשחק של ניסן נתיב ממשיך גם אחרי מותו. בימים אלה הוא נמצא במאבק איסוף כספים כדי לממן לעצמו משכן קבע. בית הספר, המחזיק בסניפים בתל אביב ובירושלים, דוגל בכיתות קטנות של 17 תלמידים בלבד – והתחרות על המקומות היא בהתאם.
בחזית הבמה: תהליך ופיתוח אישי. הכיתות הקטנות מאפשרות לכל תלמיד לקבל את תשומת הלב הראויה, והדגש הוא על מכלול התכונות והכישורים של כל אחד מהתלמידים. מי ששמע את המשפט "יש לך כל כך הרבה פוטנציאל" יותר מדי פעמים, ירגיש כאן כמו בבית.
מבחני קבלה: נמשכים עד אמצע חודש אפריל בשני סניפי הסטודיו.
» ראיון אישי, שיבדוק את דרישות הסף: שטרם מלאו לנבחן 25 ושהוא סיים 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה ואחרי שירות צבאי או לאומי. אם אתם חורגים באחד מהתנאים (למשל, אם יצאתם בשאלה אחרי חינוך חרדי), התקשרו לבירורים לפני שאתם משקיעים זמן וכסף בהליך ההרשמה.
» בחינה אישית, כשבועיים מיום ההרשמה. שני קטעי משחק מתוך מחזות בעלי אופי שונה, באורך של 1.5-2 דקות כל אחד. יש לקבוע מועד לאודישן בטלפון. את התשובה לגבי המעבר לשלב הבא מקבלים בתום האודישן, בו במקום.
» סדנה בת יומיים לצולחי השלב הראשון. לאורך 20 שעות, המתפרשות על פני יומיים, תעבדו עם מורים שונים על טכניקות שונות. גם כאן את התשובה מקבלים מיד עם תום הסדנה.
» קונקורס, או בתרגום – מבחן הפגנת עליונות כישורי המשחק שלכם תוך תקיעת סכינים בגב המתחרים. כל הנערים והנערות ששרדו עד כה נדרשים לשחק לפני המורים, הן לבד והן בקבוצות, וזה השלב שבו הקרב על המקומות המועטים בבית הספר הופך למשחק כסאות מוזיקליים רצחני. זה הזמן למשוך את תשומת ליבם של הבוחנים. תשובות בסופו של יום מפרך.
כסף מסובב ת'עולם: דמי ההרשמה והבחינה עומדים על 350 שקלים לחיילים ועל 400 שקלים לכל השאר.
דבר הבוגרים: "הרגשתי כל כך רע אחרי שעשיתי את המונולוג הראשון", מספרת לירון בן שלוש, "שאמרתי לעצמי - בטוח לא עברתי, לפחות עכשיו איהנה מהשיעור עם ניסן. וזה מאוד שחרר אותי, כי הבנתי שאני לא צריכה להוכיח שום דבר. האמת היא שגם בסדנה הצלחתי ליהנות. אלמנט התחרותיות דווקא הפעיל אותי לטובה, חיזק לי את הביטחון. בקונקורס היה מאוד קשה ומתוח – באחד המונולוגים פתאום הפה שלי התייבש לחלוטין, כמו בסיפורים. פתאום הבנתי מה זה. בסוף שנה ג' ראינו שוב את האודישנים שלנו, כחלק מהמסורת בבית הספר, ופתאום ראיתי שזה בכלל לא היה כל כך נורא כמו שחשבתי אז".
אחרים ששרדו כדי לספר: משה איבגי, לוסי דובינצ'יק, אורנה בנאי, שולי רנד, רמי הויברגר, קרן מור, נטע גרטי, שילה פרבר, שירה גפן, אמנון וולף, יובל שרף.
לפרטים נוספים: סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים, טלפון 02-6733414
סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב, טלפון 03-5182410


הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין 
מאחורי הקלעים: הוקם ב-1988 ושוכן בלב שכונת התקווה. אם לא אכפת לכם לעבוד אל תוך הלילה באזור – זכיתם.
בחזית הבמה: ההצגות שמעלים תלמידי שנה ג' של הסטודיו הן רבות, מגוונות, וזוכות פעמים רבות לביקורות מהללות. במקביל, הסטודיו דואג לפתח את תחושת האחריות הקהילתית של התלמידים, והחל משנה ב' הם עובדים בשכונה עם ילדי עובדים זרים, נוער בסיכון, קשישים, ילדי עולים במצוקה, ילדים בעלי הפרעות תקשורת וקבוצות ילדים ונוער משכונת התקווה.
מבחני קבלה:
» בשלב הראשון נבחנים מול האיש בכבודו ובעצמו, עם שני מונולוגים מתוך מחזות שעלו בארץ - אחד קומי ואחד דרמטי. תלמידי המכינה והסדנאות פטורים מהשלב הזה.
» בשלב השני נדרשים להציג מונולוג קומי, מונולוג דרמטי ושיר בעברית, הפעם מול פאנל של מורים.
» השלב השלישי כולל סדנת אימפרוביזציות ותנועה עם מורי הסטודיו – ועם כל המתחרים שלכם, כמובן.
כסף מסובב ת'עולם: עלות כל הבחינות וההרשמה  - 450 שקלים.
דבר הבוגרים: "השלב הראשון היה זוועה", מספר אסף שגב, שחקן בתיאטרון הבימה. "נורא הכעיס את יורם שאני לא מגיב להוראות. אני מבחינתי באתי עם מונולוג מוכן מהבית, ולא הבנתי מה הוא מבקש ממני. הוא נלחם בי. עברתי כי הצחקתי אותו. בשלב השני נתתי לעצמי סתירת לחי ואמרתי לעצמי –אני שוכח את כל מה שהכנתי בבית ועושה מה שמבקשים ממני בלבד. כל המורים בפאנל היו נורא מחויכים, ויצאתי בתחושה שכבר התקבלתי, שהשלב השלישי הוא רק פורמאלי. בשלב השלישי, בסדנאות, עשיתי הכל הכי גדול והכי חזק שאני יכול, כדי שישימו לב אליי. לא הסכמתי להיבלע בתוך 90 האנשים, וזה מה שקיבל אותי לבית הספר".
אחרים ששרדו כדי לספר: איילת זורר, אקי אבני, מיכל זוארץ, יעל הדר, אסי לוי, אריק ליבנת, קארין אופיר, אפרת רייטן, יובל סגל, יעל שרוני, טלי שרון, ורד פלדמן, שני כהן.
לפרטים נוספים: מזכירות הסטודיו, ימים א'- ה' בין השעות 09:00-15:00. טלפון: 03-6886514, שלוחה 0. ניתן להוריד את טופס ההרשמה באתר.


גודמן, בית הספר למשחק בנגב
מאחורי הקלעים: למרות שהוקם רק ב-2005, עושה רושם שגודמן - המנוהל על ידי מנכ"ל תיאטרון באר שבע, שמוליק יפרח, והמנהל האמנותי שלו, רפי ניב - כבר בונה לעצמו שם מכובד. מתוך ארבעת המחזורים שחינך בית הספר עד כה, 17 בוגרים כבר השתלבו בתיאטרון באר שבע. מי אמר קשרים ולא קיבל? גם כאן הכיתות קטנות ומובחרות - 20 תלמידים בלבד, וכל הסופרלטיבים על ניסן נתיב רלוונטיים גם כאן. אולי אף יותר, בגלל הריחוק מהמרכז.
בחזית הבמה: האנטיתזה של בית צבי. גודמן, המתפאר במבנה חדיש ומאובזר היטב (צוגים, דימרים, אולם של 320 מקומות), עושה רושם של בית לשחקנים אידיאליסטים, שלא מחפשים שואו ראוותני ולא רוצים להתקבע במיינסטרים. תיאטרון הפרינג' באר שבע, הוקם על ידי בוגרי גודמן, גם שתי קבוצות אימפרו צמחו משם, ובוגרת נוספת (חנית כהן) הצטרפה לאחרונה למעבדת התרבות של אוהד קנולר בדימונה.
מבחני קבלה: ההרשמה לבית הספר נמשכת מאפריל עד סוף יולי, והאודישנים נערכים בשני שלבים:
» ראיון אישי ובחינה מעשית. יש להכין – ניחשתם נכון – מונולוג קומי ומונולוג דרמטי, עד 3 דקות לקטע, ושיר בעברית. תשובה לגבי השלב הבא מקבלים למחרת האודישן.
» סדנה בת יום שלם לשורדי השלב הראשון. רק בגלל שזה לא המיינסטרים, זה לא אומר שאפשר להינצל מהציפורניים. בסדנה תתנסו בשיעורי משחק, תנועה וקול בהנחיית מורי בית הספר. למחרת מקבלים תשובה האם התקבלתם.
כסף מסובב ת'עולם: דמי הרשמה ובחינה – 400 שקלים. יתרון שלא קיים במקומות אחרים - לדברי בית הספר, כ-80% מהתלמידים זוכים למלגה מלאה או חלקית של שכר הלימוד.
דבר הבוגרים: "זה היה סוג של הימור", מעיד בוגר המחזור הראשון אורן כהן, שחקן בתיאטרון באר שבע וזוכה בפרס התיאטרון לשחקן המבטיח של 2010, "ואני חושב שהימרתי נכון. יש אווירה מאוד משפחתית בבית הספר". כהן לא מכחיש את קיומה של התחרותיות הטבעית למקצוע, אבל קובע כי "יש משהו מאוד חם ותומך שמושרש מההנהלה. אבל זה לא שכל הזמן מלטפים אותך, נכנסים בך כשצריך".
אחרים ששרדו כדי לספר: כנרת קדוש, טל שלאכטמן, מיטל ילינק, שחר זכאי, אלעד כהן.
לפרטים נוספים: מזכירות בית הספר, ימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00. טלפון: 08-6464940, שלוחה 2. ניתן להוריד את טופס ההרשמה באתר.

בית הספר לאמנויות הבמה של סופי מוסקוביץ'  
מאחורי הקלעים: מה שהתחיל ב-1999 בכיתת חזרות ברחוב ברנר בתל אביב הוא כיום מבנה של כ-800 מ"ר השוכן בתחנה המרכזית החדשה.
בחזית הבמה: למוסקוביץ' שיטה משלה, אותה היא מכנה ביו-קינטיקה, ששורשיה בשיטת הביו-מכניקה של גאון התיאטרון הרוסי וסֶווֹלוֹד מאירהוֹלד. את הביו-מכניקה, שמתמקדת בעבודה עם הגוף ומתוכו, משלבת מוסקוביץ' עם תפיסות של זרם התודעה. התפיסה שלה היא ש"אמנות המשחק הינה אמנות פלסטית - חזותית המתקיימת במרחב ומחייבת שימוש נכון ומדויק בגוף ובקול של שחקן כאמצעי הבעה מרכזי של אמנות התיאטרון". סטינסלבסקי, הזדהות ותיאוריה – לא בבית ספרנו. מאידך, יש גם תוספת ייחודית  - קורס קואצ'ינג וסדנת ניהול קריירה, שיווק ומיתוג עצמי.
מבחני קבלה: ההרשמה כבר התחילה. למסלול רשאים להגיש את מועמדותם בני 18 עד 28 בעלי השכלה תיכונית. גם כאן מתקבלים מדי שנה רק 20 תלמידים, וההליך, אליו נדרש להגיע בלבוש נוח בצבע שחור ובשיער אסוף, הוא רב שלבים:
סדנאות מעשיות בנות ארבע שעות כל אחת. ההליך כבר מוכר: מועמדים, קבוצה, ציפורניים. במסגרת הסדנאות יגיע גם המבחן האישי הנודע לשמצה, הכולל את השלושה המוכרים - מונולוג קומי, מונולוג דרמטי ושיר. המבחן האישי לא יעלה על 45 דקות. סדנאות נוספות, אליהן תגיעו אם תעברו את שני השלבים הקודמים, יתרגלו משחק, תנועה ואימפרוביזציה.
אם התקבלתם, מחובתכם לממש את זכות ההרשמה בתוך שבועיים ממועד מתן ההודעה. לא מימשתם – ראו ויתרתם על מקומכם.
כסף מסובב ת'עולם: 200 שקלים דמי הרשמה, 300 שקלים דמי בחינות.
דבר הבוגרים: "סופי לימדה אותי בתיכון אוסטרובסקי ברעננה", מספרת שחקנית אנסמבל עיתים ירדן גלבוע. "באתי לאודישן אצלה עם מונולוג, והיא הוציאה ממני ניצוצות שלא האמנתי שקיימים. יותר משזה היה אודישן, זו הייתה חוויה. יש אצלה משהו מאוד אישי, את מרגישה שרואים אותך. לדעתי מדד של אודישן, לא משנה אם עברת או לא, זה אם נהנית. כל עוד אתה בתהליך, אם כיף לך – זה אודישן טוב".
אחרים ששרדו כדי לספר: ציון אשכנזי, מירי מסיקה, קרן פלס, אורי חיזקאל, גזית קולטון, רז וינר, עומרי טסלר.
לפרטים נוספים: מזכירות בית הספר, בטלפון 03-5372525, או במייל artact@netvision.net.il . ניתן מענה גם ברוסית. ניתן להוריד את טופס ההרשמה באתר.

בית הספר למשחק ובידור בהנהלת ענת ברזילי 
מאחורי הקלעים: נוסד ב-1999 על ידי השחקנית ענת ברזילי. שוכן בדרך בגין (פתח תקווה) 98, פינת רחוב המסגר, תל אביב.
בחזית הבמה: מקום האומנה לכל אותם אנשים ששאר בתי הספר לא זיהו בהם פוטנציאל.
מבחני קבלה: אין. מונולוגים, שירים, סדנאות? קבלו פטור רשמי. מה יש? שיחת טלפון, שאלון, ראיון ושיעור ניסיון. אם לא התקבלתם, סימן שפשוט שידרתם שאתם לא רוצים את זה מספיק, רוצים מהסיבות הלא-נכונות, או שיצרתם רושם של ביקורתיות יתר, אנטיפטיות, ציניות ואלימות (גם מילולית). בקיצור, חשבו על זה כעל ראיון עבודה לכל דבר.
כסף מסובב ת'עולם: מחיר קורס שנה א'  - 8700 שקלים. מחיר קורס שנה ב' - 7000 שקלים. מחיר קורס שנה ב' מחזמר - 7500 שקלים. מחיר קורס שנה ג' - 5900 שקלים.
דבר הבוגרים: "אני באופן אישי לא כל כך בעד השיטה הזו", מודה יורן דוידי ("תירס סקסואל"), "כי אז אתה מכניס לבית הספר אנשים שזה לאו דווקא הקטע שלהם, וקשה להם להתייחס לעניין ברצינות. מצד שני, זה נותן לאנשים שבבתי ספר למשחק רגילים לא היו מקבלים את ההזדמנות לזכות לחוויה הזו". דוידי עשה שנה של מכינה אצל יורם לוינשטיין ופרש לאחר שמסלול הלימודים התובעני הקשה עליו להחזיק במשרה שתכסה הן את שכר הלימוד והן את שכר הדירה. הוא ממליץ על התכנית של ברזילי, המאפשרת לימודים על בסיס של פעם בשבוע, "למי שיש לו שגרת חיים תובענית ורוצה לחוות את החוויה בצורה עדינה".
אחרים ששרדו כדי לספר: עופר אלוני, שירי זלמן, שחף עבאדי.
לפרטים נוספים: 03-5251064

בית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים
מאחורי הקלעים: בית הספר חוגג השנה, תחת ראשותו של איציק ויינגרטן, 40 שנה להיווסדו.
בחזית הבמה: יצירה ומוּדעוּת חברתית-פוליטית. בית הספר מעודד מעורבות של התלמידים במתרחש סביבם, מתוקף תפיסת השחקן כאמן יוצר בעל אחריות ולא רק ככלי קיבול. התפיסה נובעת, בחלקה הניכר, מהיות המסלול חלק ממכללה לחינוך בעלת אג'נדה דמוקרטית ברורה. המסלול מעודד את התלמידים ליצור הפקות משל עצמם, אותם הן כותבים, מביימים, מעצבים ומשחקים במו ידיהם. בסוף שנה ג' מועלות שש הצגות סיום, כשכל תלמיד משתתף בארבע או חמש מתוכן. רבות מהיצירות של תלמידי בית הספר זוכות להיות מוצגות על בימות התיאטראות בארץ.
בנוסף, ישנו מסלול לבימוי בן ארבע שנים, שבו לומדים משחק, בימוי, כתיבה ועוד. זהו תואר אקדמאי שמזכה את הלומדים בתואר בחינוך ותעודת הוראה. בפרויקט הגמר של שנה ג' התלמידים מביימים הצגה באורך מלא בה משחקים התלמידים ממסלול המשחק.
מבחני קבלה: אודישן, ראיון אישי וסדנה. לאודישן יש להכין – היכונו להלם חייכם – מונולוג דרמטי, מונולוג קומי ושיר.
כסף מסובב ת'עולם: עלות הרשמה פלוס אודישן – 530 שקלים. בנוסף, בית הספר מקיים חמישה ערבי תחרות של מונולוגים, שירה וסצינות בהם זוכים התלמידים במלגות.
דבר הבוגרים: "לא קיבלו אותי לשני בתי ספר", מספר הבמאי מאור זגורי, שגם מלמד כיום בסמינר הקיבוצים. "לניסן נתיב לא התקבלתי וביורם לוינשטיין הייתי בסטנד-ביי. האודישן שלי בסמינר היה האחרון שהלכתי אליו, ואני שמח שהתקבלתי דווקא אליו. זה בית ספר שמקבל אותך, עובד איתך על הדברים שאתה טוב בהם ועל להחצין דווקא אותם".
אחרים ששרדו כדי לספר: דניאל סבג, עמוס תמם, ריקי בליך, עדי לב, יעל רונן, דורון עמית, לאה גלפנשטיין, יולי סקר.
לפרטים נוספים: רוחל'ה קמחי, ימים א'-ה' בין השעות 09:00-17:00. בטלפון 03-6902311, בפקס 03-6901237, או במייל rachel_kim@smkb.ac.il.

 עשה ואל תעשה
אחרי שעשיתם תחקיר, בחרתם את בתי הספר אליהם אתם רוצים להגיש מועמדות, והגעתם לשלב פיק הברכיים מהאודישן, זה בדיוק הזמן לקבל כמה טיפים מהמומחים שכבר היו שם:
» דעו ליישם הנחיות. "כשיורם לוינשטיין בוחן אנשים הוא לא מצפה מהם כבר להיות שחקנים" אומר אסף שגב "לא מעניינות אותו הבחירות שלהם. מה שמעניין אותו הם שני דברים – שהמשחק יהיה אמין, ושתדעו ליישם באופן מיידי את הנתונים".
» התלבשו פשוט. "אחד הדברים שאני הכי שונא באודישנים זה אנשים שבאים כאילו הם יוצאים למועדון" מוסר יורן דוידי "הדבר הכי חשוב זה להיות אתם, לבוא כמו שאתם ביום יום".
» אל תקצינו. "לא כדאי לעשות דמויות קיצוניות" מציעה לירון בן שלוש, "כי מה שבעצם רוצים לראות זה מי אתה. לא לבחור דמות מאוד זקנה או של ילד קטן, אלא משהו שנמצא בטווח שהגיוני שתשחק".
» היו חכמים בבחירת המונולוג. אורן כהן, מדגיש: "לא לבחור מונולוג כי שמעת שמישהו אחר התקבל איתו. לבחור משהו שאתה מתחבר אליו ממקום אמיתי, ולהפוך אותו לשלך". לירון בן שלוש ממליצה גם להיזהר ממונולוגים הפופולריים באודישנים, למשל של חנוך לוין. "זה יכול להיות יתרון אם אתה מאוד טוב, אבל יכול להיות שהבוחנים כבר עייפים מזה, או שמישהו כבר עשה את זה בצורה מעניינת לפניך".
» למדו את הדמות. אורן כהן מוסיף כי חובה לקרוא את כל המחזה וללמוד את הדמות על בוריה. "אם, למשל, לא אומרים מה הדמות חושבת על אלוהים - אז לקבל החלטה לגבי זה. רק אחר כך אפשר להתחיל ללמוד את הטקסט דרך פעולות. ולקינוח, פשוט ליהנות. גם אם המונולוג הוא על התאבדות – להתאבד מכל הלב. לאהוב את מה שאתה עושה".
» אל תקחו קשה. "לא לדאוג מתשובות שליליות" מסכם מאור זגורי "סביר להניח שאם אתה טוב, יראו את זה. אם אתה לא מספיק טוב – כדאי לחזור בשנה שאחרי כן, כי זה גם עניין של בגרות. לא הייתי ממליץ למי שרק השתחרר מהצבא ללכת ללמוד משחק, כי זה עניין של ניסיון חיים".

פורסם בעכבר העיר אונליין, 24.02.2012

סקירה: הרגעים הגדולים של דנה אינטרנשיונל

לא ייאמן, אבל הדיווה, דנה אינטרנשיונל, סוגרת היום (02.02.2012) ארבעה עשורים. קרוב למחציתם עברו עליה באור הזרקורים. לרגל חגיגות יום ההולדת חזרנו לבחון כמה מהרגעים הצבעוניים יותר, שהפכו את הקריירה שלה למה שהיא היום.

סעידה סולטאנה
הבמה הגדולה הראשונה של ירון כהן הייתה כנער במקהלת הנוער העירוני של תל אביב, בהפקה הישראלית הראשונה של "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" בכיכובו של שלמה ארצי. זה היה הקשר הראשון והאחרון שאפשר היה למתוח בין שלמה ארצי למי שהפכה לימים לאחת הפריצות המפתיעות ביותר של עולם האנדרגראונד לתוך מיינסטרים. חיי המקהלה של כהן נותרו מאחור כשחיי הלילה של תל אביב, ואיתם המפיק האגדי שמעון שירזי, נכנסו לתמונה.
ב-93', לפני שהסתכסך עם שירזי, עופר ניסים עדיין שקל להיות זמר. לבקשת שירזי, הסכימה הטרנסקסואלית האלמונית שרון כהן לבצע עם ניסים דואט במופע דראג. כך נולדה "סעידה סולטאנה".  הקהל התאהב בשיר ובשרון, שהפכה להיות דנה. ההקלטה הגיעה לידי דידי הררי ועופר נחשון, ו"סעידה" הפכה ללהיט בלתי צפוי, כולל עבור אינטרנשיונל וניסים עצמם והמקורבים אליהם, שסירבו להאמין שלנוער יהיה אומץ ללכת לחנות תקליטים ולבקש את השיר. כמובן שלשמחת כולם התחזיות התבדו והשיר זכה לחיבוק. אבל החיבוק לא היה ממסדי. כשפנו לתכנית בטלוויזיה הממלכתית, בבקשה להתארח בעקבות הצלחת השיר, התשובה שהתקבלה מהמערכת היתה: "דבר כזה לא יכול להופיע בטלוויזיה ישראלית". מזל שקצת התקדמנו מאז.

ונעבור לפרסומות
עוד באותה שנה זכתה אינטרנשיונל לככב בפרסומת שהפכה להיות הראשונה מפרסומות שהפגינו מודעות עצמית. בשביל הפילם נואר של מילקי ביקשה "להחליף למשהו נוח יותר", ועברה מפיג'מה למראה ערב מלא; אצל AIG קבעה ש"לפעמים צריך לדעת לחתוך"; המפגש עם וונטוורת' מילר באדיבות YES הסתיים במפגן אגוצנטריות הראוי לדיווה; ובימים אלה ניתן לראות אותה זועפת על כך ש"כרמן יש רק אחת" ומצהירה ש"שנית דנה לא תיפול". אפשר לראות בכך ניצול לרעה של נושאים שכואבים לקהילה, ואפשר לראות בכך מפגן נפלא של הומור עצמי.  

האירוויזיון
1998. דיווה. יש צורך להכביר במילים? אולי על בנימין נתניהו, שהיה, גם אז ראש הממשלה, ולא טרח – בניגוד למקובל - להתקשר ולברך את מי שהביאה ניצחון כחול-לבן ראשון מזה שנים. או אולי על השמלה הנוצתית של ז'אן פול גוטייה, אליו פנתה אינטרנשיונל אחרי שאף מעצב ישראלי לא הסכים להלביש את הנציגה הלאומית בתחרות. גוטייה, לעומתם, ששמע על אינטרנשיונל מדוגמן ישראלי איתו עבד פעם, קפץ על ההזדמנות, וממשיך ומעצב עבורה עד היום. מספרים שהוא אפילו היה בארץ בביקור חשאי אצלה לפני כשלוש שנים.   

 אני נפלתי וקמתי
מסורת עתיקת יומין של האירוויזיון היא שהזוכה של השנה הקודמת מגיש את הפרס לזוכה החדש. אינטרנשיונל, כמו דיווה אמיתית, ידעה לגנוב את הפוקוס גם כשהפרס כבר לא היה שלה. מקורות יודעי דבר גורסים שהגורם לנפילה שלה בזמן הגשת הפרס ב-99' היה חבר הפמליה השוודית שדרך על שובל השמלה. יש מי שמסרבים להאמין לסיפור הזה, וטוענים שהכל היה מתוכנן מראש, אבל דווקא המקורבים מסרו שהדיווה פשוט סירבה להגיע לחזרות של הטקס שנערכו יום קודם, בטענה שזה טיפשי – "אני אעשה חזרה של להיכנס, להרים פסל ולצאת?". מתברר שזה לא ממש טיפשי. ילדים, יש כאן לקח ללמוד.

ה-BBC
ב-2009 שודרה בבי.בי.סי סדרת הדרמה הקומית "Beautiful People", שהתבססה של חייו של סיימון דוּנאן (מי שאחראי על רשת קניוני היוקרה "בארני'ז"), ועקבה אחר התבגרותם של שני נערים נשיים שמגיעים ללונדון מהפרברים כדי "לגור בין אנשים יפים". אחד האנשים היפים האלה הייתה הגאווה הלאומית אינטרנשיונל, שהתארחה בפרק מיוחד שבו הנערים בורחים מהבית כדי לנסוע לאירוויזיון שמתקיים בבירמינגהם, ופוגשים את אלילתם מאחורי הקלעים. האמיץ יותר אפילו מספיק למרוט כמה נוצות מהשמלה האגדית. Yes, Ma'am!

פה גדול
אינטרנשיונל לא מרבה להתראיין, ואולי יש לכך סיבה טובה. הפנינים שיוצאות מהפה שלה בכל פעם שהיא מאבדת מעט את שלוותה הופכות לקאלט מיידי, כולל רימיקסים מוזיקליים. שאלה של כתב מדוע הופסק שיתוף פעולה על קליפ בינה לבין הבמאי ליאור מולכו הולידה את "מר במאי" המתחנחן, עם המשפט האלמותי "ציפור עם ציפור נפגשת", שמלווה אותה מאז. בראיון מאוחר יותר היא הודתה שהצורה שבה נאמרו המילים הייתה, כדבריה, "אברבנאלית". אבל הציפורים שוב נפגשו, הפעם בהקשר של מערכות יחסים הומוסקסואליות ("ציפור עם ציפור נפגשת, מקור עם מקור נפגש, בול בבול בוגד").

פורסם בעכבר העיר אונליין, 02.02.2012  

סקירה: מה צפוי באירועי "חמשושלים 2011"?

סיורי אהבה, אוכל במוזיאון והופעות צהריים - בסוף שבוע הבא פסטיבל "חמשושלים" יוצא לדרך בפעם חמישית - והמבחר השנה נראה מבטיח במיוחד. לארוך כל חודש דצמבר תפתח ירושלים את שעריה לאירועי תרבות ותיירות הכוללים מגוון הופעות מוזיקה, אמנות, אוכל ועוד. הכל בתשלום מוזל או לגמרי בחינם. "אי אפשר היה לעשות את הפסטיבל הזה במתכונת זו במקום אחר", אומר ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ששם לו למטרה להפוך את העיר למוקד עלייה לרגל. "חל שינוי באווירה בירושלים", הוא טוען, ולא מתכוון דווקא לגל ההתחרדות. "הצעירים הרבה יותר אוהבים להגיע לירושלים היום". בין אם אמת בדבר ובין אם לאו - "חמשושלים" מבטיח למשוך אל העיר הקדושה קהל גדול ומגוון, מכל טווח הגילאים.

Dead Sea 2005, עבודה של סיגלית לנדאו במוזיאון ישראל.
צילום: אלדד רפאלי

אז מה בתוכנית? קצרו הפיקסלים מלמנות הכל, אבל ההצצה הראשונה בהחלט עושה טעם של עוד. מוזיאון ישראל מציע, בנוסף לתערוכות הרגילות (שללא ספק - שוות ביקור נפרד), סיורים מיוחדים בנושא אוכל. האירוע יכלול סקירה של שלל אגפי החלל, תוך התמקדות במוצגים העוסקים במזון על שלל צורותיו – החל ימי שבט המאיה, דרך הציור ההולנדי והפלמי של המאה השבע-עשרה ועד הפופ-ארט האמריקאי של שנות השישים. תמורת תשלום סמלי, תוכלו ליהנות בצד הסיור ממרקים (כשרים) שהוכנו בהשראת מרכיבים המככבים ביצירות התלויות במוזיאון. שימו לב כי מוזיאון ישראל, כמו גם מוזיאונים ומקומות תרבות רבים אחרים בעיר, סגור בדרך כלל בשישי בערב – והדבר לא ישתנה גם בחמשושלים. וודאו מראש לפני שאתם מכתתים את רגליכם לחינם. עוד בתחום הקולינארי, שווה לדעת שמספר נרחב של מסעדות בעיר יכינו תפריטים מיוחדים עבור הפסטיבל, שמחירם ינוע בין 78 ל-118 שקלים לארוחה, כולל מסעדות יוקרה בהן מחיר ממוצע לסועד עומד על 120 שקלים או יותר. בנוסף יכינו המסעדות המשתתפות מנות חורפיות ירושלמיות מיוחדות, שמחירן יעמוד על 25 שקלים. רשימת המסעדות המשתתפות תפורסם בהמשך.

מוזיאון לאמנות האיסלאם יציג במקביל לתערוכת הקבע שלו, סדרת הופעות מיוחדות בימי חמישי בערב. ב-1.12 יופיע נגן העוּד והכנר הבינלאומי - יאיר דלאל, עם מוסיקה הנעה בין בבל, הודו ועַרַב. ב-8.12 תופיע להקת "שהריאר" עם מוסיקה ערבית קלאסית של יוצרים כדוגמת אום כולתום ופריד אל אטרש. ב.-15.12 תופיע להקת המטאל "אורפנד לנד", המשלבת אלמנטים של מוסיקה ערבית ופיוטים יהודיים בריף הגיטרות הכבד שלה. בשונה לגמרי, מוזיאון המדע יציע לאורך כל החודש כניסה חינם בימי חמישי והשתתפות בתכנית מיוחדת שתעסוק בנשים במדע. האירוע כולל שיחה וירטואלית עם Twisty, בובה שנונה שהגיעה לארץ מאיטליה במסגרת הפרויקט הבינלאומי TWIST, המעודד נשים לבחור בקריירה מדעית. בנוסף תתקיים גם עמדת צפייה שתכלול ראיונות עם 42 מדעניות מרחבי העולם, סדרת מפגשים תחת השם "Speed Dating" (המזכיר שתקרת הזכוכית נפרשת על עולם המדע גם כשהוא מנסה לפתוח את אופקי הציבור), שכוללת שיחה של חמש דקות עם מדעניות וחוקרות צעירות, ועמדה לבחינת אסוציאציות חבויות, או בתרגום חופשי – סטריאוטיפים.

YMCA. צילום: אילה בלופולסקי

בניין ימק"א (YMCA) במערב ירושלים, שתוכנן על ידי האדריכל ארתור לומיס הרמון (אותו אולי תזהו מבניין אחר שיצר - האמפייר סטייט בילדינג) משקם כעת את 35 הפעמונים שלו, ובמסגרת האירועים יקיים שלושה
קונצרטי פעמונים. שווה לבקר גם בבניין עצמו, שלמרות היותו שייך לארגון נוצרי מובהק - מחבק את כל שלוש הדתות העיקריות. תוכלו לראות זאת, בין היתר, בשלושת כיתובי הכרזת האמונה ("ה' אלוקינו ה' אחד" בעברית, "אין אלוהים מלבד אללה" בערבית ו"אני הדרך" באנגלית) על המגדל ועל הבניינים הצדדיים.

בנוסף מציע הפסטיבל סיורים היסטוריים מעניינים ברחובות ירושלים. מאוד מומלץ להירשם ל -"סיורי חטאים בעיר הקדושה" הכוללים סיור בעקבות סיפורי אהבה ירושלמיים בשם "עד שמצאתי את שאהבה נפשי" (בין האוהבים – רחל המשוררת ושלמה המלך ומלכת שבא) ו"לילות בעתיקות", שמאיר את תולדות עיר מגדל דוד לאור ירח. כמו כן כולל הפסטיבל הופעות ובילויים עד השעות הקטנות של הלילה. בעוד חלק מהאירועים נסגרים בשישי בערב, מועדני ההופעות של העיר יפעלו כרגיל בליל שישי. הצוללת הצהובה תארח ב-16.12 את "פסטיכסאח" - פסטיבל המטאל השנתי, ומועדון הזאפה יגיש הופעות אקוסטיות של אסף אבידן, משינה והיהודים לצד הופעות צהרים של רמי פורטיס ומוש בן-ארי.

פורסם בעכבר העיר אונליין, 23.11.2011

סקירה: מעט כסף והרבה תיאטרון - המדריך השלם לפרינג' בישראל

עם תשוקה גדולה ליצירה, תקציבים קטנים ואולמות קטנים עוד יותר פועלים בארץ כמה וכמה תיאטראות פרינג'. הם בוחרים דווקא במחזות ובטקסטים הקשים והמורכבים, מרכיבים תפאורה מארגזי קרטון ובעיקר מותחים את גבולות הבמה. לרגל השנה החדשה, קבלו סקירה של המקומות והאנשים שעושים תיאטרון קצת אחר.

תיאטרון תמונע, בית ליוצרים וקהל
מיקום: שונצינו 8, תל אביב. חי שם בשלווה מאז 1999.
תאריך לידה: 1982.
מנהלים: נאוה צוקרמן ואסף הראל.
אופי: צעיר. המקום מגדיר את עצמו כמרכז בינתחומי שנועד לקדם אמנים עצמאיים. "פרינג' זה אידיאולוגיה, זה דרך חיים", אומרת צוקרמן. "מי שחושב שהוא מתחיל בפרינג' כדי שיגלו אותו, כדי לעבור למיינסטרים – זה קשקוש, זה לא פרינג'. הפרינג' הוא הנפש של אמנות התיאטרון והרוח שלה. אלה יוצרים ושחקנים שמחפשים, זו מעבדה. המניע הוא לחקור, לעבור תהליך, להביא נקודת מבט נוספת. זה חיפוש תמידי." לשאלה האם הפרסום וההכרה גרמו ל"התברגנות" של המקום עונה צוקרמן בשלילה נחרצת. "אני זוכרת שכשפתחתי את הדלתות בשונצינו שאלו אותי 'אז מה, עכשיו תתחילו להיות 'הבימה'?'. ואני לא יכולה להיות 'הבימה'. אם ההפקה טובה, היא תרוץ גם אם יהיו שישה איש באולם. אנחנו נאכל את הלב עד שהקהל יבין את האיכות."
רץ עכשיו: העונה הגרמנית, בשיתוף מכון גתה, בעיצומה. בין היתר, ניתן למצוא בה את ההצגה זוכת פרס מולהיימר למחזאות עכשווית "אדם גייסט", ואת מופע הקברט "אודיסיאוס כאוטיקוס", המבוסס על "האודיסיאה".
בין ההצגות מחוץ לעונה הגרמנית, מציג כעת התיאטרון את "רצח בכביש המהיר", הצגת יחיד זוכת תיאטרונטו 2010 בכיכובו של אייל שכטר, ואת "אבסינט", מאת המחזאית הפולנית מגדה פרטאץ', בבימוי מאור זגורי.
טלפון: 03-5611211

התיאטרון הערבי-עברי ביפו
מיקום: רח' מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה (ליד החמאם)
תאריך לידה: התחיל מקובצת "תיאטרון מקומי" ב-1990, נולד סופית כ"תיאטרון ערבי-עברי" ב-1998.
מנהלים: גבי אלדור, אדיב ג'השאן ויגאל עזרתי.
אופי: פוליטי בעל כרחו. ההצגות מועלות בערבית ובעברית, וזהו, כנראה, התיאטרון היחיד בארץ שמעלה בעברית מחזות שנכתבו במקור בערבית. "יש כאן מפגש, מעבר לתיאטרון", אומר עזרתי, ומודה שמאז איחוד הכוחות עוסקים התכנים של קבוצת "תיאטרון מקומי" פחות בנושאים פוליטיים באופן ישיר. "עצם הקיום של התיאטרון הוא כבר איזושהי הצהרה. אנחנו מציגים בשתי השפות, מדברים בשתי השפות, הפרסום הוא בשתי השפות. המציאות הופכת אותנו לפוליטיים בעל כרחנו. בתוך התרבות הפוליטית, אנחנו הופכים לאמירה."
התיאטרון אינו עורך, באופן עקרוני, בדיקת תיקים.
רץ עכשיו: דווקא הצגת ילדים. "האוצר" היא הצגה שטה, המתנהלת על ספינה ומכניסה את הילדים להרפתקת פיראטים.
טלפון: 03-5185563

תיאטרון הסמטה
מיקום: מזל דגים 8, יפו העתיקה
תאריך לידה: תחילת שנות השמונים
מנהל: אבי גיבסון בר-אל, בוגר תיאטרון החדר ומנחה מוסמך של שיטת אוריין (הידועה גם בשם שיטת הקהל הפתוח) – שיטה המאמינה בהבאת החוויה האישית המיידית של השחקן לידי ביטוי.
אופי: "אני מאמין שתפקיד התיאטרון הוא לקרב את העדוּת. לומר את הדברים בצורה החדה ביותר, גם אם הם לא תמיד נעימים לאוזניו של הצופה", אומר בר-אל. "המטרה שלנו היא לנסות לחדש בצורה ובתוכן, ולשאוף ליצירות בעלות גוון אופוזיציוני, שמערערות את הסדר הקיים, מאתגרות אותו, שואפות לחדש, בודקות את היחס בין הצופה לבמה. אני מאמין באינטימיות ביצירה. אנחנו לא תלויים בקהל המנויים שלנו, וחשוב לנו לומר את מה שחשוב לנו, דרך היצירה. וגם כשלפעמים הדברים עוברים את גבול הטעם הטוב, זה מתוך שאיפה ליצור דיאלוג ודיון עם הקהל."
רץ עכשיו: "אורפיאוס במטרו" של תיאטרון מלנקי (בתרגום, התיאטרון הקטן), אנסמבל של בוגרי מיטב בתי הספר לתיאטרון של ברית המועצות. ההצגה השתתפה לאחרונה בפסטיבל MONOACT הבינלאומי בקוסובו.
"חוות החיות", הצגת יחיד על פי ספרו של ג'ורג' אורוול, בכיכובו של ניר מנקי.
טלפון: 03-6812126

תיאטרון קרוב
מיקום: לוינסקי 116, התחנה המרכזית החדשה ת"א, קומה 4
תאריך לידה: 2001
מנהל: ניקו ניתאי, מי שניהל במשך 20 שנה את תיאטרון הסמטה (ע"ע).
אופי: קלאסי עם טוויסט. "אנחנו מנסים להוריד את המחסום בין הקהל לאמן", מסביר ניתאי, "ליצור אמנות לא מכופתרת, שמנסה לשים במרכז את היחיד. לעשות תיאטרון שיש בו פיוט, לא רק סנסציה." עם זאת, המיקום בתחנה המרכזית, שהפך עם השנים לאידיאולוגיה, הוא חרב פיפיות. "זו רק סטיגמה שהתחנה המרכזית היא מסוכנת", מתמרמר ניתאי. "המטרה שלנו היא להראות לאנשים שיש פה פעילות תרבותית, גם בשביל אנשים שבחיים לא יגיעו לתחנה המרכזית. צריך להוציא את התיאטרון מהסנוביות שלו, גם את הפרינג'. כדי להפוך את התרבות למשהו באמת המוני צריך להביא את האנשים לכל מיני מקומות קטנים. יש אנשים שאומרים לנו 'אנחנו לא נכנסים לתחנה המרכזית'. מתי נצליח לשבור את זה?"
נוסף על גרעין השחקנים הקבוע, המונה כ-20 איש, ושחקנים מתחלפים, מארח התיאטרון באורח קבע הצגות של קבוצות תיאטרון של עולים, בעיקר יוצאי אתיופיה וברית המועצות. מעבר לכך, מפעיל התיאטרון גם פרויקט של לימוד מקצועות הבמה לנוער בסיכון, ופעילות תיאטרלית למתנדבי הקהילה.
רץ עכשיו: "כוכב בלי שם" של מיכאל סבסטיאן, שמציגה כבר קרוב לחמש שנים; "מלון אירופה", עיבוד מודרני של מטיי וישניאק לאריסטופנס, המתורגם לראשונה לעברית; הקברט זוכה פרס הפרינג' להלחנה "איש הרוח, הזונה והליצן".  
טלפון: 03-6885004

תיאטרון פסיק
מיקום: רח' שטנר 3, קומה ג', גבעת שאול, ירושלים. בעוד כחודשיים ייכנס למקום משכנו החדש ברחוב מסילת ישרים.
תאריך לידה: 1997. ב-2001 הפך לעמותה רשומה.
מנהלים: שמואל הדג'ס ועוזי ביטון.
אופי: המציא ז'אנר חדש בשם "קומדיה דל'ארטה ישראלית". תיאטרון המסכות של המאה ה-17, שהתבסס על דמויות של אדונים ומשרתים, עבר, תחת ידי "פסיק", התאמה לקהל הישראלי המודרני. "כל המחקר שתיאטרון פסיק עשה של הקומדיה דל'ארטה הוא בטרנספורמציה של המסכות האיטלקיות הקלאסיות למסכות ישראליות קלאסיות", מסביר הד'גס. "תשאלי אנשים ברחוב, אף אחד לא יידע להגיד מי אלה ארלקינו, פולצ'ינלה, דוטורה... התפקיד שלנו הוא לנסות ולהבין מיהו ארלקינו כיום, במציאות העכשווית. ארלקינו המשרת האיטלקי מאוד מרוחק מהקהל הישראלי, והמהות של הדל ארטה היא בדיוק ההיפך. השחקנים הנודדים של הדל'ארטה היו אנשים שבאו מהעם. כשהם היו מגיעים לכפר כלשהו הם היו עושים תחקיר על הכפר ועל תושביו, ואחרי כמה ימים היו עולים לבמה ומציגים מראַה של הכפר. הם בעצם המציאו משהו שמשפיע על התיאטרון עד היום. התיאטרון הכי מיינסטירמי כיום, הבסיס שלו זה הדל'ארטה - ז'אנר שהתחיל מהאנשים הפשוטים, מאנשים שלפעמים נאלצו לעשות תיאטרון רק בשביל להתפרנס".
רץ עכשיו: דווקא לא דל'ארטה - ההצגה "הימים של עדאל", המגוללת את סיפורו (האמיתי) של חולה סכיזופרניה ערבי המשוכנע שהוא יהודי מציגה על במת "פסיק" מאז 2004, בהצלחה רבה.
טלפון: 02-6513663, 02-6512227

על קו התפר
חוץ המוזכרים לעיל, פועלות בארץ עוד כמה מסגרות שיוצרות ועושות תיאטרון פרינג'. אחת מהן היא תיאטרון הנגב.למרות שמו, הוא אינו תיאטרון של ממש, אלא קבוצה שנוסדה ב-1983 ומציגה בעיקר במרכז אמנות אשכול שבבאר שבע. הארגון מפעיל גם קבוצת תיאטרון בדואית ברהט, בשיתוף פעולה עם העירייה. בחודש הקרוב הם מגיעים לתיאטרון צוותא, עם "הביתה" של הרולד פינטר.

המעבדה בירושלים מציגה מבחר המכוון למרכז הפרינג', עם דגש על תחומים מולטי דיסציפלינריים. ב-12 לחודש תוכלו לראות שם את "פרמיירה", הצגת תיאטרון-מחול מעשה ידי עדי פז. תיאטרון קליפה, שנוסד ב-1995, מציג תיאטרון אילם, מחול וכל מה שביניהם. בחודש הקרוב הוא מצטרף גם כן לחגיגות הילדים עם שתי הפקות – "סיפורי היער הקסום" ו"מה קורה עם שבתאי?", שתיהן לגילאי טרום חובה עד כיתה א'. ויש עוד הרבה. חפשו בתיאטרון הקרוב אליכם. 

פורסם בעכבר העיר אונליין, 14.09.2010

סקירה: מחזות זמר המבוססים על שירים של זמרים ישראלים

בסוף השבוע האחרון עלה על במת תיאטרון הקאמרי במחזמר "לילה לא שקט", על פי שיריו של שלמה ארצי.  זה הזמן להיזכר שזו לא הפעם הראשונה שבה מחזמר נתפר סביב יצירה של אמן מצליח. הנוסחה "שירים מפורסמים פלוס ויזואליה קליטה שווה הצלחה מסחרית" עובדת כבר שנים. אם יש סיפור חיים דרמטי של האמן – מה טוב - העסק כבר מוכר את עצמו. אם לא, נמציא משהו מופרך, הקהל יגיע ממילא. 

מרי לו

השירים של: צביקה פיק

השנה: 2002

היוצרים: דן אלמגור וסטיבן דקסטר, על פי סיפור של מירית שם-אור (אשתו לשעבר של המאסטרו).

בתפקידים הראשיים: יעל בר זוהר ואמיר פיי גוטמן, שהוחלפו בהמשך במיכל אמדורסקי ובגיא זוארץ.

העלילה: מתחילה בישראל של תחילת שנות השבעים ומתפרשת על פני עשור. בחור בשם גבריאל (ההוא מהשיר) צריך לבחור בין חברתו האוהבת והמסורה אלה, לבין מרי לו (ההיא מהשיר), ש"פעם אולי תהיה כוכבת". הוא בוחר (באופן מפתיע בעליל, כן?) במרי לו, היא נוסעת ללוס אנג'לס ונוטשת אותו לאנחות.

ההצלחה: ב-2004 המחזמר הוצג גם בקרב הקהילות היהודיות בארה"ב, וזכה שם להצלחה. ב-2006, אחרי למעלה מ-400 הצגות – שיא לכל הדעות -  החליט תיאטרון הבימה שההפקה מיצתה את עצמה והמחזמר ירד.  

"המלך"

השירים של: זוהר ארגוב

השנה: 2004

היוצרים: גדי צדקה כתב וביים

בתפקיד הראשי: יניב קלדרון

העלילה: עלייתו של זוהר עורקבי, טייח משיכון המזרח בראשון לציון והפיכתו לזוהר ארגוב, מלך הזמר המזרחי. בניגוד למחזה "המלך" של שמואל הספרי מ-1992, נמנעה ההפקה הזו מלעסוק בפרקים השנויים במחלוקת בחייו של ארגוב – התקופה שריצה בכלא עבור אונס והתמכרותו לסמים. בתפקיד הראשי אז שיחק מתי סרי שגם היה אמון על הבימוי. בעונת המנויים הקרובה אגב, יעלה תיאטרון הקאמרי גירסה משלו לסיפור חייו של ארגוב, כאשר בתפקיד המלך ישחק דן שפירא.

מייק - המחזמר

השירים של: מייק ברנט

השנה: 2008

היוצרים: גדי ענבר כתב, מיכה לבינסון ביים

בתפקיד הראשי: דן שפירא

העלילה: סיפור חייו הטראגי של ברנט, החל מהתבגרותו בוואדי סאליב שבחיפה כמשה ברנד, דרך הצלחתו בצרפת כמייק ברנט ועד להתאבדותו בגיל 28. מיכה לבינסון טען שהמחזה, שהציג בחור רגיש ושביר, שלא הצליח להתמודד עם גודל הלחצים שנחתו עליו, הוא "משל על ההצלחה והמחיר שלה". הביקורות קיבלו את המחזה פחות כמשל ויותר כ"מה שרואים זה מה שיש – ואין הרבה". 

עפרה - דרמה מוסיקלית

השירים של: עפרה חזה

השנה: 2009

היוצרים: בצלאל אלוני, האמרגן לשעבר של חזה, כתב. אופיר אלון ביים.

בתפקידים הראשיים: ליאל קולט (שהוחלפה בניצן אשל) ולירון סלע בתפקיד חזה, גברי בנאי בתפקיד אלוני.

העלילה: מבוססת על ספרו של אלוני "מכתבים לעופרה. לכאורה מדובר בסיפור חייה של עפרה חזה כאישה הנקרעת בין שתי יישויות – בימתית ופנימית. בהתאמה, חולק התפקיד של חזה לשתי דמויות שונות – ומכאן, גם לשתי שחקניות שונות. עפרה הציבורית היא מוחצנת, מוכרת, מפורסמת בכל העולם. עפרה הפרטית היא ביתית, רגישה וסובלת מלחצים שונים (העיקרי שבהם הוא, כנראה, להתחתן).

הסקנדלים: משפחתה של עפרה חזה התנגדה למחזמר באופן עקרוני, בטענה שמדובר ב"הצגה זולה ומבישה", ושאלוני לקחת יותר מדי חופש יצירתי והמציא סצנות שבהן לא נכח (וזה עוד בלי להגיד מילה על חוסר האובייקטיביות שבה הוא כתב את הדמות של עצמו). ההצגה עלתה למרות זאת. ארבעים הצגות מאוחר יותר, דרשה הדיווה ליאל קולט שהקהל וההפקה יחכו לה במשך שעה וחצי בזמן שהיא שרה את ההמנון בגביע המדינה בכדורגל. כך קיבלנו את אשל בתפקיד עפרה הציבורית. 

דלת הקסמים

השירים של: נורית הירש

השנה: 2007

היוצרים: עופר שפריר כתב וביים

העלילה: מיטב שירי ילדותנו ("המקהלה העליזה", "הבית של פיסטוק", המשפחה שלי", "בשנה הבאה", ועוד רבים) חוברו יחד למחזמר לגיל הרך, במהלכו מנסה ילדה בשם מיכל להשיג מתנה מקורית ליום ההולדת של אמא שלה. עוזרים לה מקהלת הציפורים ש"על ראש הברוש", פיסטוק (זה עם הבית), כלב בשם פודינג וארנב בשם חיים. היא מגיעה לממלכה של המלכה הרמוניה, שם היא פוגשת את דיג דיג דוג, פים פם ועוד דמויות מן השירים. במקום לקחת את אחד מהשירים של הירש בתור מתנה, הילדה לא מסתפקת ורוצה לחבר שיר משלה – וגם עושה את זה בסוף.  

ומה קורה בחו"ל?
בחו"ל עושים את זה כבר שנים, אבל עדיין מעטים עושים זאת היטב. הרפרטואר של אבבא הפך לסיפור על אם מבולבלת (שלא לומר משהו אחר) שמתקשה לומר לבתה מי מבין שלושה גברים הוא אביה הביולוגי. יוקו אונו חתומה על מחזמר שבו דמותו של ג'ון לנון משוחקת על ידי מגוון שחקנים ללא הבדל גזע ומין. השאריות של קווין, בריאן מיי ורוג'ר טיילור, יצרו עלילה המתרחשת בעולם גאגא (כל קשר לליידי מקרי בהחלט), שבה הבוהמיינים צריכים להציל את היקום על ידי שליפת גרזן של אל גיטרה שעיר (והלוואי שהייתי צוחקת). ויש גם בילי ג'ואל, גרין דיי, ואפילו בוב דילן. אולי כדאי שנתחיל כולנו ללמוד לעשות שפגט. 

פורסם בעכבר העיר אונליין, 04.07.2010  

סקירה: טקס פרסי הטוני 2010 - הוליווד מגיעה לברודווי

הפרס הכי נחשב בברודוויי יחולק השנה ב-13 ביוני מעל במת ה"רדיו סיטי מיוזיקל הול" בניו-יורק. מבט מהיר על המועמדים הבולטים מעיד שהתחרות הופכת משנה לשנה לאירוע שמאופיין בגלאם – ובאמינות - של טקס האוסקר. רגע לפני שיעלו לבמה לקבל את הפרס ולשאת נאומי ניצחון, קבלו טעימה קצרה מכמה המועמדים המובילים (או לכל הפחות, המעניינים) בטקס פרסי הטוני 2010.

שתי ההצגות שגרפו הכי הרבה מועמדויות השנה, במהלך שלא היה מבייש את ג'יימס קמרון – 11 כל אחת, כולל קטגוריות הבימוי, השחקן הטוב ביותר, התפאורה, התאורה והכוריאוגרפיה  - הן דווקא מחזות זמר. הראשון מבין השניים הוא "פלַה!" (Fela!), המועמד למחזמר הטוב ביותר. פצצת האנרגיה המוזיקלית הזו מבוססת על חייו של חלוץ האפרו-ביט הניגרי, פלה אניקוּלאפוֹ קוּטי. מי שהגה, ביים ויצר את הכוריאוגרפיה הוא לא אחר מאשר ביל טי. ג'ונס – אותו ביל טי. ג'ונס של מחול "סרנדה/הצעה" הדידקטי, שנועד לחנך את הקהל על היסטוריה אמריקאית (והיה מחנך גם את הקהל הישראלי, אלמלא המצב הביטחוני). המבקרים כבר גינו את ג'ונס על האידיאליזציה נטולת הביקורת שהוא עושה לדמותו של פלה, אבל זה לא הפריע להם להסכים שמדובר במופע חושני ומרהיב ויזואלית, הטעון אנרגיות פראיות (ויש שיגידו, פראיות עד כדי סטריאוטיפיזציה).

אז למי שייכות השמלות חושפניות, ביריות, נעלי עקב, נוצות וגרבוני רשת? התשובה פשוטה - להפקה המחודשת של "כלוב העליזים" (אתם בטח זוכרים את הסרט הצרפתי מ-1978, או את הגרסה האמריקאית, "כלוב הציפורים",בכיכוב רובין וייליאמס ונתן ליין) נראית כמו הדבר הכי כיפי על ברודווי כרגע. ה"כלוב" הוא כל מה שניתן לצפות לו ממחזמר שעוסק בזוג הומוסקסואלים צבעוני, בעלי מועדון דראג, שבנם מחליט להתחתן - מכל הנשים שבעולם - דווקא עם בתו של פוליטיקאי שמרן. בגרסה הנוכחית נכנסים קלסי גרמר ("פרייז'ר") ודאגלס הודג' לנעלי העקב הגדולות של וויליאמס וליין, מה שהקנה לשניהם מועמדויות לשחקן הטוב ביותר במחזמר. עבור גרמר, החוזר לברודווי לראשונה מזה עשר שנים, זהו מיוזיקל ראשון – ומתברר שהוא עושה את זה לא רע בכלל. מהמעט שניתן לראות באינטרנט, מצטיירת תמונה של קאמפ צבעוני, מקצועי, מדויק ומהודק ממש כמו המחוכים של ה"קאז'לס".  

רשימת המועמדים בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר במחזה" נראית השנה כאילו נלקחה היישר מתוך אחד מטקסי האוסקר: ג'וד לאו ("המלט"), אלפרד מולינה ("Red"), כריסטופר ווקן ("Behandling in Spokane"), ליב שרייבר ("מראה מעל הגשר", אליו נגיע עוד רגע), ודנזל וושינגטון, שמשחק את התפקיד הראשי ב"גדרות", דרמה על פי המחזה של אוגוסט ווילסון, המועמדת לעשרה פרסי טוני. "גדרות" נכתב ב-1983 כחלק מ"מחזור פיסטבורג", המכיל בתוכו עשרה מחזות, ולמרבה תסכולו של ווילסון היה היחיד מתוך העשרה שזכה להצלחה בקרב הקהל – למרות שהביקורות הללו חזור והלל את כל העשרה. המחזה סובב סביב טרוי מקסון, עובד זבל קשה-יום, ויחסיו המסובכים עם בנו הבטלן, אשתו, בה בגד לאחר 18 שנות נישואים, ועם היקום. 

את הופעת הברודווי הראשונה שלה עושה סקרלט ג'והנסון בהצלחה רבה ב"מראה מעל הגשר". ג'והנסון מועמדת על תפקידה לפרס שחקנית המשנה. את הפריצה שלה לבמה הכי ידועה של ניו-יורק ג'והנסון עושה בתפקיד קתרין, אחייניתו הצעירה - מאוד - של האיטלקי האמריקאי אדי קארבורן (לייב שרייבר, כמובטח), המפתח אליה אובססיה שתוביל אותו לאבדון. שש מועמדויות גרפה ההפקה הזו.  

ההפקה החדשה למיוזיקל "מוסיקת לילה זעירה" של סטיבן סונדהיים (האיש שאחראי גם על "סוויני טוד"), שמועמדת לארבעה פרסים היא כנראה התמצית של הטקס השנה: החייאת הפקה ישנה – יש; מיוזיקל – יש; כוכבת הוליוודית – יש (קתרין זיטה-ג'ונס, גם היא בהופעת בכורה בברודוויי); מועמדוּת טוני לכוכבת – יש. האם זיטה-ג'ונס, כמו שאר עמיתיה ההוליוודיים, באמת עושה עבודה טובה? הניו-יורק טיימס תייג את ההופעה שלה כחושנית מדי עבור הדמות, את השירה שלה כסנטימנטלית מדי, ואת כלל האפקט כמאולץ מדי. אבל היי, זו הוליווד. סליחה, ברודוויי.  

פורסם בעכבר העיר אונליין, 07.06.2010

סקירה: פסטיבל ישראל 2010 - מה כדאי לראות?

ביום שלישי הקרוב, ה-25 במאי יפתח בירושלים פסטיבל ישראל 2010. הכרטיסים לחלק מן ההופעות כבר אזלו (תנחומינו לכל מי שזמם על פוליקר ולא רכש מבעוד מועד), אבל גם אלה שעדיין זמינים לא מקלים על ההחלטה. לטובת אלה מכם שהלכו לאיבוד בתכניה עצומת המימדים של הפסטיבל, בררנו את המופעים שהכי לא תרצו לפספס. 

תיאטרון: מקבת 

מי שקיבל סחרחורת מכמות ההצגות המבוססות על/מוקדשות לשייקספיר בפסטיבל הקרוב, מוזמן להתמקד ב"מקבת" של תיאטרון המוסיקה והדרמה של ואסו אבשידזה, המגיע לראשונה לארץ מגיאורגיה. תחת בימויו של דיוויד דויאשווילי, המנהל את התיאטרון מאז 2005, נוצרה הפקה נועזת ומלאת תשוקה, המשלבת וידיאו, אקרוביטקה ומוסיקה, תוך גילוי הצדדים הקומיים והברוטאליים גם יחד של המחזה. שלוש המכשפות במרכז, דנקן, המוצג בדרך כלל כג'נטלמן, הוא רודן סדיסט, והתשוקה המודחקת של מקבת ושל ליידי מקבת מאיימת להתפרץ בכל רגע. ההצגה בשפה הגיאורגית, עם תרגום מוקרן לעברית.
» מקבת - תיאטרון המוזיקה והדרמה של ואסו אבשידה – 9-8 ביוני 2010, 21:00, בתיאטרון ירושלים, מחיר: 190 שקלים

תיאטרון: משפחת פלוז - מלון פרדיסו

 קבוצת משפחת פלוז הגרמנית נותנת הגדרה חדשה למושג "תיאטרון מסכות". כשעל פניהם מסכת גבס, וללא מילים, מגוללים השחקנים את סיפורו של מלון נופש באלפים. מתחת לארבעת כוכביו, מסתיר האתר היוקרתי אח ואחות הנאבקים על שליטה,עוזרת השמה על רכושם של האורחים יותר מאשר רק עין, וטבח המבשל בשר "אחר" - במלוא מובן המילה. » משפחת פלוז – מלון פרדיסו - 9-8- ביוני 2010, 20:30, בתיאטרון ירושלים, מחיר: 190-80 שקלים ;  11-10 ביוני 2010, 18:00, 21:00, במדיטק חולון, מחיר: 190 שקלים

משפחת פלוז. צילום: marianne menke2

מחול: שן ווי - Re

עבור מי שמתגעגע לטיול הגדול במזרח, מתכנן אחד כזה, או פשוט מרותק על ידי חלק זה של העולם, המופע של האמן והכוריאוגרף שן וויי הוא בגדר חובה. המסעות של שן וויי לטיבט, לאנגקור-ואט שבקמבודיה ולדרך המשי של סין היוו השראה למופע מרהיב בשלושה חלקים, כאשר כל חלק מוקדש לתרבות, למסורת ולאמנות של אחד מן המקומות. אלמנטים מוסיקליים, תיאטרליים, אמנותיים ופילוסופיים הלקוחים מן התרבויות העתיקות הללו משתלבים בשפת המחול המודרני והאמנות המודרנית, ושואבים את הצופה אל תוך עולם סוריאליסטי המלא קסם ישן.

» Re של שן וויי - 27-26 במאי 2010 בשעה 21:00, 28 במאי 2010 בשעה 13:00, בתיאטרון ירושלים, מחיר: 240-80 שקלים

מחול: גנוסיס - אקרם חאן

"גנוסיס" היא מילה שמקורה ביוונית עתיקה, ומשמעה תבונה רוחנית נעלה, הבנה אינטואיטיבית של אמת רוחנית. הכוריאוגרף והרקדן הבריטי עטור השבחים והפרסים אקרם חאן בחר בשם זה עבור יצירת הסולו החדשה שלו, השואבת את השראתה מן האפוס ההודי "המהבהראטה", ובמיוחד מסיפורה של המלכה גנדהארי. המלכה בחרה לעבור את כל חייה כשעיניה קשורות, על מנת לחלוק את גורלו של בעלה העיוור. היצירה משלבת בין ריקוד הודי מסורתי לבין מחול מודרני, תוך בחינת המאבקים הפנימיים והחיצוניים של הדמויות. 

» גנוסיס של אקרם חאן - 3-2 ביוני 2010, 21:00, בתיאטרון ירושלים, מחיר: 240-80 שקלים

מוסיקת: אהבת עולמים

תזמורת ירושלים החדשה מארחת מוסיקאים מהארץ ומהעולם ואמני פיוט במופע "אהבת עולמים", המקשר בין אמנות הפיוט העתיקה למוסיקה הישראלית העכשווית. אחד מגדולי הפייטנים בימינו, הרב חיים לוק, הסקסופוניסט האמריקאי גרג טרדי, ומקהלת פיוט חוברים לתזמורת ירושלים ומוכיחים שהנתק בין המסורת למוסיקה עכשווית הוא רק אשליה. 

» אהבת עולמים - 25 ביוני 2010 בשעה 21:15, 26 ביוני 2010 בשעה 21:00, בתיאטרון ירושלים, מחיר: 100 שקלים

מוסיקה: רבעיית צ'ארלס לויד

סקסופוניסט הג'אז האגדי צ'ארלס לויד, שהופיע, בין היתר עם הביץ' בויז ועם הדורז, מגיע לבנייני האומה, יחד עם חבריו לרביעייה החדשה. אחרי ארבעה עשורים של קריירה עשירה המגוונת, במהלכם ליווה את תקופת הפוסט בופ ואלתר מוסיקת אוונגרד בתקופת הפסיכודליה של שנות ה-60, מוכיח לויד (כמו לאונרד כהן לפניו) שגיל 72 הוא הגיל שבו הכל רק מתחיל. יחד עם הפסנתרן ג'יימס מורן, הבסיסט רובן רוג'רס והמתופף אריק הרלנד, מביא לויד הופעה החודרת לחדרים העמוקים ביותר של הנשמה.

» רביעיית צ'ארלס לויד, 29 במאי 2010, 21:30, בבנייני האומה, מרכז הקונגרסים, מחיר: 240-80 שקלים

מוסיקה: King's Singers

ה"קינגס סינגרס", הרכב הא-קפלה זוכה פרס הגראמי, נוסדו בקיימברידג' בשנת 1968 ואינם מפסיקים להפתיע מאז ועד היום – בסגנון השירה הייחודי שלהם, בנוכחות הבימתית שלהם, ובעובדה שלמרות שההרכב קיים כבר למעלה מ-40 שנים, היו חברים בו לא יותר מ-20 איש. לרגל פסטיבל ישראל מגיעים ה"סינגרס", שזכו להוקרה כלל עולמית עבור ביצועיהם הכובשים ליצירות קלאסיות ולשירי פופ ורוק כאחד.  לשתי הופעות בלבד של מופע מיוחד. החלק הראשון והקלאסי של המופע יוקדש למדריגלים של גדולי מלחיני אירופה מן המאה ה-16 ולשירים אמנותיים מן המאה ה-19. החלק השני יציג את הצד הקליל יותר של ההרכב, ויכלול שירי ג'אז, פולק ופופ, וגם את הקטע "יצירת מופת", הסוקר (במיטב המסורת של ההומור הבריטי) 400 שנים של מוסיקה קלאסית באירופה.

» הקינגס סינגרס - 25 במאי 2010 בתיאטרון ירושלים, 21:00, מחיר: 305-230 שקלים; 26 במאי 2010 בהיכל התרבות מודיעין מכבים רעות, 20:30, מחיר: 129 שקלים

ילדים: פטר והזאב - הסיפור האמיתי

האגדה המוזיקלית של סרגיי פרוקופייב על הילד פטר, שמנצח את הזאב הרע, כובשת ילדים ומבוגרים כאחד כבר למעלה משבעים שנה. תזמורת המהפכה של ראשון לציון מביאה גרסאות מיוחדת למוסיקה הנודעת במופע לכל המשפחה. בחלקו הראשון תוקרן אנימציית הבובות זוכת פרס האוסקר "פרט והזאב – הסרט",אותה תלווה התזמורת בגרסה מיוחדת למוסיקה הנודעת. בחלק השני תבוצע גרסה לתזמורת ולקריין שכתבו אפרים סידון והמלחין והמעבד רפי קדישזון. המופע מומלץ לכלל הצופים מעל גיל 7.

» "פטר והזאב – הסיפור האמיתי" - 26 במאי 2010 במדיטק חולון, 17:00, 18:30, מחיר: 100 שקלים; 9 ביוני 2010 בתיאטרון ירושלים, 19:00, מחיר: 175-100 שקלים

  OhnO! Jazzbandאירוע רחוב: 
אחד האירועים שמבטיחים כיף טהור בכמויות בלתי פרופורציונליות בעליל לעובדת היותו ללא תשלום, זה מסיבת הרחוב של להקת הגאז' ההולנדית "אונו". ארבעה-עשר נגנים עוטי מכנסי פסים וג'קטים וורודים יביאו לרחובות ירושלים רפרטואר רחב של שירי ג'אז, סווינג, ביג-באנד, רוקנ'רול, ואפילו פאנק

באווירה קרקסית ומלאת אנרגיה. בהולנד ובעולם אוהבים אותם זה מכבר, ובין הפסטיבלים הרבים בהם לקחו חלק אפשר למנות את ה"לנקר ג'אז טאג" בשוויץ ואת פסטיבל "ביג טאון ג'אז" בפריז. 

OhnO! Jazzband - יום חמישי ה-3 ביוני 2010, 19:30, אלרוב שדרות ממילא, ללא תשלום

 

פורסם בעכבר העיר אונליין, 22.05.2010

 

סקירה: המדריך לטרמפיסט הירוק בגלקסיה - פסטיבלים ירוקים, קיץ 2007

פסטיבל אקוטופיה - Ecotopia Earth Festival

מה זה: העמותה היוונית "אקוטופיה" מארגנת זו השנה השביעית את "פסטיבל האדמה" במטרה להעלות את המודעות לבעיות הסביבתיות, בעיקר אלה של היישובים ההרריים ביוון. הפסטיבל נועד לבחון, בין היתר, רעיונות להחייאת הקהילות ההרריות.
 
איך זה: יפהפה. הכפר בו נערך הפסטיבל ממוקם כמעין אמפי-תיאטרון בליבם של שטחי אחו ירוקים נרחבים ומרהיבים. נוסף על שלל הפעילויות שמציע הפסטיבל עצמו: מופעי מוסיקה, תיאטרון

רחוב, ענפי ספורט, תערוכת צילום, קולנוע, סדנאות תיפוף ויוגה, הרצאות ודיונים בנושאים סביבתיים, רווי האזור שמסביב לכפר באתרים היסטוריים וטבעיים מרתקים.

מתי זה: 15-11 ביולי.

איפה זה: הכפר ולאסטי קוזאני, במרכז מקדוניה המערבית.

כמה זה: חלק ממופעי המוסיקה הם בחינם, בעוד שחלקם, כהגדרת אתר הפסטיבל, "במחיר סמלי". שטחי האחו הענקיים מציעים מקום נהדר לקמפינג חינמי.

ביג גרין גת'רינג - Big Green Gathering

מה זה: להערכתי, הפסטיבל הירוק הגדול ביותר שקיים על פני הגלובוס כרגע.

איך זה: עצום. שטח הפסטיבל מחולק לשישה אזורים, כשבכל אחד מהם שלל אטרקציות: אזור מוסיקה; אזור מרכזי הכולל רדיו ירוק, שוק ירוק ואזור קמפיינים; "כפר ירוק" הכולל אטרקציות לילדים; אזור חיים ירוקים, העוסק בחקלאות ושלל מיומנויות סביבתיות. באזור ישנם בתים בני-קיימא לכל מי שרוצה "לטעום לפני שהוא קונה". בנוסף ישנו אזור ריפוי, המתמקד ברפואה אלטרנטיבית ובעיסוק רוחני באופן כללי, וכן אזור מגדר, המכיל כיפת נשים, מעון לאחוות הנשים, בו מתקיימים דיונים בנושאים נשיים, הדרכת אמהות טריות על הנקה, ריקוד, שירה, וטקסים ייחודיים. במקביל ישנה כיפת גברים בה נערכים דיונים בנושאים הנוגעים לגבריות בעולם המודרני, וכיפת queer עבור הומואים, לסביות, דו-מיניים וטרנסקסואלים שבה נערכים מסיבות תה, קומזיצים, מופעי קברט, מיני מצעד גאווה ועוד.

הכל בפסטיבל פועל על אנרגיה מתחדשת המופקת משמש, מים ושרירים. לא ברור לחלוטין איך, אבל זה כולל גם את מערכות ההגברה של מופעי המוסיקה ושל הרדיו. אם אין לכם איך להגיע למקום, הפסטיבל מארגן עגלות סוסים שיוצאות מלונדון, ברייטון, סוואנסי ובריסטול אל אתר הפסטיבל. כל המזון בפסטיבל הוא אורגני ומגיע ממקורות אתיים. חרם כבד מוטל על מכירת משקאות המכילים אספרטיים בפסטיבל, וקוקה קולה בראשם. חשוב להוסיף ולשבח את הפסטיבל על נגישותו הגבוה לנכים.

מתי זה: 5-1 באוגוסט.

איפה זה: גבעות מנדיפ (Mendip) בסומרסט שבבריטניה.

כמה זה: כרטיס כניסה לפסטיבל למבוגר – 105 ליש"ט. לילד (גילאי 15-5) – 30 ליש"ט. כרטיס לבעלי מגבלות ולסטודנטים – 80 ליש"ט. לבעלי תו חניה של נכים הכניסה חינם. אם החלטתם לשכור רכב ולחנות באתר, תצטרכו לרכוש אישור חניה מיוחד (30 ליש"ט לרכב רגיל, 45 לטנדר, 5 לאופנוע). מחירי ההסעה בעגלת סוסים אל הפסטיבל נעים בין 8 ל-13 ליש"ט לנסיעה בודדת ובין 16 ל-26 לנסיעה הלוך ושוב.

הפסטיבל הירוק של ניוקאסל

מה זה: פסטיבל ירוק שפועל בהצלחה משנת 1995.

איך זה: צעיר. הבמה המרכזית מוקדשת למופעי מוסיקה בשלל ז'אנרים, החל ברוק ופאנק, וכלה בג'אז וא-קפלה. במת הדאנס מוקדשת לדי-ג'ייז מהמחתרת הניוקאסלית, ומשלבת בין היפ-הופ, אלקטרוניקה, Drum & Bass, אלקטרו, האוס וטכנו. חוץ מזה, יש במקום אזור המוקדש למורשת מקומית העוסק בלימוד מלאכות כדוגמת טוויה, עבודה בעץ ונפחות. אזור ריפוי במקום מציע את שירותיהם של מרפאים אלטרנטיביים שונים חינם אין כסף. מתחם הילדים מציע מספרי סיפורים, סדנאות קרקס וליצנות, משחקים ממוחזרים ומשחקי חברה שונים. גם כאן החלק הארי של הפעילויות הוא בחינם ופתוח להשתתפות. כמו כן, הפסטיבל מציע סדנאות הכנת תחפושות, דרמה ומוסיקת-ג'אנק (מוסיקה על כלים ממוחזרים) לילדים, כהכנה למצעד ירוק שנערך בסוף הפסטיבל.

מתי זה: 10-9 ביוני

איפה זה: פארק ליזס (Leazes), סמוך למרכז ניוקאסל, בריטניה.

ברנינג מן - Burning Man

מה זה: חגיגת פירומאניה שבסופה שורפים בובה בגובה של כמעט שניים וחצי מטר. אל תשאלו אותי למה.

איך זה: הזוי. עד כמה שחיפשתי, לא הצלחתי למצוא לפסטיבל הזה מטרה נעלה יותר מהפגנה של ביטוי עצמי ועצמאות רדיקליים של כל אחד מן המבקרים. הם באים בהמוניהם, מקימים מעין עיר קטנה, מדליקים מדורות, שורפים בובה ענקית ועוזבים בלי להותיר כל סימן לשהותם שם. במובן המילולי ביותר של המילה. כל דבר שתביאו לפסטיבל חייב לחזור איתכם – וזה כולל גם את האשפה שלכם, כי פחים לא תמצאו במקום. ואתם צריכים להביא איתכם הרבה, כי לא יספקו לכם דבר פרט לשירותים ניידים, קפה וקרח. במובן הזה ייתכן כי, באופן אירוני, הפסטיבל הזה הוא בין הירוקים ביותר שקיימים, שכן הוא לא מותיר שום סימן על הסביבה (פרט לכמויות מסחריות של עשן ופחמים). הפסטיבל עצמו מחולק בצורה פנימית ל"מחנות נושא", וכל אחד חופשי להקים מחנה נושא משל עצמו. האירוע מעודד כל צורה של ביטוי עצמי, ואי לכך אתם מוזמנים לקשט ולחפש את כלי התחבורה שלכם ואת עצמכם כיד הדמיון הטובה עליכם. אף אחד לא יחשוב שאתם מוזרים.
כל שנה הפסטיבל עוסק בנושא עיקרי אחר, והשנה הנושא הוא "האיש הירוק", במובן הקשר של האדם לטבע והשפעתו עליו. בהתאם לרוח הנושא, "האיש הבוער" יעמוד על גבי הר ירוק שלרגליו תוקם עיר הפסטיבל. השנה באופן חריג אמנים מוזמנים ליצור פסלי עצים מחומרים ממוחזרים אשר יוותרו במקום למזכרת.

מה זה לא: מקום לכלבים ולמכוניות. שניהם אסורים בתכלית האיסור. אתם מוזמנים לנוע ברחבי אתר הפסטיבל על גבי אופניים.

מתי זה: 27 באוגוסט – 3 בספטמבר.

איפה זה: Black Rock City, ליד רינו, נוואדה, ארה"ב.

כמה זה: הכרטיסים מחולקים לרמות שונות. נכון לרגע זה הכרטיסים לשלוש הרמות הזולות ביותר אזלו, ומה שנותר אלו כרטיסים ב-280$.

פסטיבל ווינדפול - Windfall Ecology Festival

מה זה: פסטיבל של חיים בני-קיימא.

איך זה: גרסה קנדית מוקטנת בהרבה של Big Green Gathering. האירוע כולל הופעות של ג'אז ורוק אינדי, הדגמה של Velomobile – מכוניות המונעות על ידי כוח אדם, יריד אוכל אורגני (כמובן), פעילות על ההיסטוריה והמורשת של הילידים הראשונים מפי צ'יף משבט המוהוק ותצוגת אפנה של בגדים העשויים מחומרים ממוחזרים. הפסטיבל מקדיש תשומת לב מיוחדת לילדים, והקים עבורם חמישה אזורים ייחודיים: הביוספרה, המהווה את מרכז הפארק, אזור האדמה, המחולק בתוך עצמו לאזורים של עצים, עקבות בעלי חיים וצמחים וגינון, שילמדו את הילדים על סוגי עצים ובעלי חיים; אזור המים, שילמד אותם על חסכון במים; אזור האוויר, שיעסוק בזני הציפורים השונים של אונטריו; ואזור המחזור.

מתי זה: 10-9 ביוני

איפה זה: ניומארקט (Newmarket), אונטריו, קנדה.

הפסטיבלים של הריינבו

מה זה: מדובר בארגון המבוסס על אגדה אינדיאנית עתיקה של שבט ההופי (מותר גם לבלבל עם היפי), לפיה כאשר כדור הארץ יהיה על סף אסון אקולוגי יבואו ה-Rainbow Warriors, ינקו את האדמה ויביאו שלום, אהבה, אחווה וסוף למלחמת וויטנאם... סליחה, נסחפתי.
אנשי הריינבו נפגשים במקום מבודד בטבע הנעדר כל סממנים של קידמה, גלובליזציה ותרבות המיינסטרים המודרנית. מדובר בהתארגנות אנרכיסטית במובן המקורי של המילה. אין כל היררכיה ובירוקרטיה, ולמעשה פלא שהיא ממשיכה ושורדת, ועוד בכזה סדר מופתי, עם סניפים בכל רחבי העולם. אפילו יש בארץ.

איך זה: מדובר בפסטיבל השאנטי האולטימטיבי. כל דבר שיכול להיעשות במעגל, נעשה במעגל: דיבור, אכילה, נגינה, "אוֹם" הודי, וכל מה שעשוי או שאינו עשוי לעלות בראשכם. המוקד העיקרי הם רוחניות (מכל דת שהיא) ושיתופיות שיוצרת קהילה תומכת ועצמאית לחלוטין. הבישול נעשה ע"י משתתפי הפסטיבל עצמם (קוראים לזה service, וזה אופציונלי לחלוטין, אז אם אתם לא יודעים לבשל, תרגישו חופשיים להתעלק על אנשים שיודעים). 

מתי ואיפה זה: לכו תדעו. המפגשים של הריינבו סודיים לא פחות מארכיוני ה-FBI. הדרך היחידה לדעת משהו היא להיות בפנים. לא ברור איך עשו את זה בשנות השבעים, אבל היום מודיעים על תאריכי המפגשים ומיקומם באמצעות קהילה ביאהו!.

כמה זה: כמה שאתם רוצים. כל אחד יכול להגיע (רק לא לשכוח ציוד וצידה לשהייה ממושכת, קערה, כף וספל). מדי פעם מעבירים בין המשתתפים "כובע קסמים" לתוכו אתם אמורים להכניס כמה כסף שנראה לכם, רק תזכרו שהכסף הזה מיועד לקניית דברים לכלל הפסטיבל.

פורסם לראשונה ב"ירוק ברשת", המגזין המקוון של ארגון "מגמה ירוקה", מאי 2007
פורסם שנית ב-NRG, ב-15.06.2007