אמנם איטליה הייתה מאז ומתמיד ערש של תרבות, אבל מרכזה, אופן מפתיע, מעולם לא היה ברומא.
אך למרות שפירנצה, ונציה ומילאנו הן הערים הראשונות העולות בראשו של חובב
מוזיאונים כשהוא חושב על אמנות, גם לעיר הבירה האיטלקית יש מה להגיד-
ובעיקר, מה להראות - בנושא.
גלריה בורגזה
במרכזו של אחד הפארק הציבוריים הגדולים ביותר ברומא, שוכנת הווילה שעל שמה הוא קרוי – וילה בורגזה. מבין שלושת המוזיאונים שמאכלסת הווילה רחבת הידיים, הגדול והחשוב שבהם הוא גלריה בורגזה. הקומה התחתונה של גלריה בורגזה, המהווה את אחד המוזיאונים החשובים ברומא בכלל, מוקדשת לאמנות הפיסול, וחובה בתוכה אוסף מפואר של ברניני, הכולל יצירות כדוגמת "דוד", "חטיפת פרוסרפינה" ו"אפולו ודפנה". הקומה העליונה מוקדשת לציור, ומכילה עבודות של רפאל, דה וינצ'י, טיציאן ("אהבה שמיימית ואהבת בשרים") ורובנס, וכן כמה מיצירותיו הנהדרות ביותר של קאראוואג'ו ("באכחוס החולה", "נער עם סל פירות", "ג'ירולמו הקדוש", "דוד עם ראשו של גולית", "מדונה וילד עם סנט אנה").
למבט נוסף בווילה ניתן לפנות לגלריה הלאומית לאמנות מודרנית (גאלריה נאציונאלי די ארטה מודרנה), המציגה עבודות של אמנים איטלקים מן המאות ה-19 וה-20, ולמוזיאוֹ נאציונאלה אטרוּסקוֹ, המציג ממצאים ארכיאולוגיים מן התקופה הטרום-רומאית.
MAXXI, המוזיאון הלאומי לאמנויות המאה ה-21
מוזיאון MAXXI הוקם על ידי ארגון שמטרתו לקדם יצירה איטלקית מודרנית, והבניין העצום שלו – יצירת מופת של ארכיטקטורה מודרנית במפני עצמה - מאכלס בפועל שני מוזיאונים שונים. "MAXXI אמנות" מציג אוסף קבוע של יצירות בנות זמננו, תוך שימת דגש על ההקשר האיטלקי ועל אמנות צעירה, וכן מבחר יצירות מארבעת העשורים האחרונים של המאה ה-20, מעשה ידי אמנים מאיטליה ורחבי העולם. בנוסף, משמש "MAXXI אמנות" כחלל ניסיוני ליצירות אינטרדיסציפלינריות, וכן כבמה עבור אמני תיאטרון, מחול, מוסיקה, אופנה, קולנוע ופרסום.
מי שמחפש הפוגה מן המבנים הרומאיים העתיקים, מוזמן לשים פעמיו אל "MAXXI ארכיטקטורה". החלק הזה של המוזיאון מוקדש לאריכטקטורה איטלקית של המאות ה-20 וה-21, והוא מכיל למעלה מ-25 אלף צילומים, של 60 צלמים שונים, כ-50 אלף ציורים וסקיצות, וכן מבחר של מודלים, ספרים, מכתבים ומסמכים בנושא.
מוזיאוני קפיטולינה
קפיטולנה הוא למעשה שם הגג של שני ארמונות שונים, שעוצבו על ידי מיכאלאנג'לו בכבודו ובעצמו. הראשון הוא פלאצו נואובו (הארמון החדש), המוקדש בעיקר לפיסול יווני ורומאי מן העת העתיקה, וב"אולם הפילוסופים" שלו תוכלו לחזות בתווי פניהם המאובנים של פוליטיקאים, מדענים ומשוררים מן הימים בהם דמוקרטיה הייתה עניין של השכבות העשירות בלבד וספרטה סיפקה את החינוך הכי טוב באזור.
את פלאצו דֶאי קונסרבטוֹרי, שהיה בימי הביניים מקום מושבו של השלטון העירוני, תזהו לפי הפסל הנודע של הזאבה עם רמוס ורומולוס, השומר על הכניסה. הארמון מהווה בימים אלה בית למבחר של יצירות מופת איטלקיות, ביניהן פסל ראשה של מדוזה מאת ברניני, וציורים של קראוואג'יו, וֶרוֹנזה, ואן-דייק וטינטורטי.
עד ל-9 בספטמבר תוכלו לחזות בקפיטולינה בתערוכה "Lux in arcana", המעניקה הצצה נדירה של לארכיוני הוותיקן, וחושפת לראשונה מסמכים היסטוריים המקיפים קרוב ל-1,200 שנות היסטוריה קתולית. פרטים נוספים על התערוכה באתרהּ הרשמי: www.luxinarcana.org.
המוזיאון הלאומי של רומא
כמו במקרה של הקפיטולינה, גם כאן מדובר בשם גג, הפעם לארבעה אתרים שונים. מרחצאות דיוקלטיאנוס (כתובת: Via del Viminale 3), האולם המתומן (כתובת: Viale Enrico De Nicola 79), פלאצו מאיסמוס (כתובת: Largo di Villa Peretti 1) ופלאצו אלטמפ (כתובת: Via di Sant'Apollinare 44) יוצרים יחד את אחד מן האוספים הארכיאולוגיים החשובים בעולם. המרחצאות, הקרויים על שם הקיסר הרומי ששלט מסוף המאה השלישית עד תחילת המאה הרביעית לפנה"ס, עברו שחזור, ומאכסנים בתוכם אוסף של פריטי קבורה שונים, וכן תערוכות מתחלפות. האולם המתומן, הצמוד למרחצאות, מכיל אוסף של פסלים נדירים - כולם מקורם במרחצאות.
פלאצו מאסימו, שנבנה במאה ה-19 כחיקוי לבתי אצולה מתקופת הבארוק הרומאית, הוא ארבע קומות של מיצגים נדירים. בקומת הכניסה ניתן לראות עבודות שייצגו את משנתו הפוליטית והאידיאולוגית של הקיסר אוגוסטוס, הקומה הראשונה מכילה ממצאים מן התקופה הפלאבית עד לימיה המאוחרים של האימפריה, הקומה השניה עוסקת בפסיפסים, ואילו קומת המרתף מוקדשת למטבעות ולתכשיטים. פלאצו אלטמפ, שהוקם במאה ה-15, מכיל מספר מיצגים נדירים, כולל הפסל "הגאלי ההורג את עצמו ואת אשתו" מן המאה השלישית לפנה"ס, "ארֶס" של לודוביסי, ופסיפס קאסטלפורציאנו מן המאה השניה, המהווה את האחד הפסיפסים הרומאים החשובים ביותר בכל הזמנים.
הארמון האפוסטולי בוותיקן
המדינה הקתולית במרכזה של רומא הייתה ועודנה מולדת לכמה מאוצרות האמנות החשובים ביותר של האנושות. הראשון שבהם הוא הקפלה הסיסטינית בארמון האפיפיור. רוב הסיכויים שאם טרם ביקרתם במקום אינכם מודעים לעובדה כי ציור התקרה האגדי של מיכאלאנג'לו, המציג סצינות מתוך ספר בראשית (המפורסמת שבהם היא זו המתארת את בריאת האדם), הוא רק דוגמא אחת מבין רבות ליצירות המופת המעטרות את הקפלה. את הקיר הדרומי מעטר רצף של ציורי פרסקו המתאר סצנות מחייו של משה, והקיר הצפוני מוקדש לחייו של ישו. שישה ציורים לכל קיר. האמנים? בין היתר - בוטיצ'לי (לא פחות משלושה פרסקו), רוסלי ופרוג'ינו. הדעות חלוקות לגבי חלק מן הציורים, ויש אף המשייכים אחד מהם לסיניורלי. גם מיכאלאנג'לו עצמו לא הסתפק בתקרה בלבד, והוסיף ועיטר גם את המזבח, בסצנה המתארת את יום הדין.
בקומה השניה של הארמון האפוסטולי תמצאו ארבעה חדרים שעוטרו בפרסקו מרהיבים על ידי רפאל בכבודו ובעצמו, עובדה שהעניקה להם את השם המפתיע "חדרי רפאל". סצינות מתוך ההיסטוריה, המיתולוגיה והברית החדשה ממלאות את הקירות באופן הגורם למתבונן לאבד את ידיו ורגליו בתוך פאר היצירה. כאן גם תמצאו את אחת העבודות הנודעות ביותר של האמן, "אסכולת אתונה".
מוזיאון הפסטה הלאומי
מוזיאונים המוקדשים לגאוות קולינריות לאומיות הפכו בשנים האחרונות לדבר שבשגרה, ומוזיאון הפסטה האיטלקית טוען לכתר הבכורה של הטרנד. לא פחות מאחד עשר חדרי תצוגה מקיפים את שמונה מאות שנות קיומה של אחת הפחמימות האהובות ביותר בעולם. המבקרים מוזמנים לגלות כיצד יוצרה פסטה בימיה הראשונים, לעקוב אחר המודרניזציה של התהליך, וכמובן – לטעום. למרבה הצער, בימים אלה המוזיאון סגור לשיפוצים עד להודעה חדשה, כך שתיאלצו לקבל את מנת הפסטה שלכם מן המסעדות הרומאיות.
פורבם בעכבר עולם, 05.07.2012
גלריה בורגזה
במרכזו של אחד הפארק הציבוריים הגדולים ביותר ברומא, שוכנת הווילה שעל שמה הוא קרוי – וילה בורגזה. מבין שלושת המוזיאונים שמאכלסת הווילה רחבת הידיים, הגדול והחשוב שבהם הוא גלריה בורגזה. הקומה התחתונה של גלריה בורגזה, המהווה את אחד המוזיאונים החשובים ברומא בכלל, מוקדשת לאמנות הפיסול, וחובה בתוכה אוסף מפואר של ברניני, הכולל יצירות כדוגמת "דוד", "חטיפת פרוסרפינה" ו"אפולו ודפנה". הקומה העליונה מוקדשת לציור, ומכילה עבודות של רפאל, דה וינצ'י, טיציאן ("אהבה שמיימית ואהבת בשרים") ורובנס, וכן כמה מיצירותיו הנהדרות ביותר של קאראוואג'ו ("באכחוס החולה", "נער עם סל פירות", "ג'ירולמו הקדוש", "דוד עם ראשו של גולית", "מדונה וילד עם סנט אנה").
למבט נוסף בווילה ניתן לפנות לגלריה הלאומית לאמנות מודרנית (גאלריה נאציונאלי די ארטה מודרנה), המציגה עבודות של אמנים איטלקים מן המאות ה-19 וה-20, ולמוזיאוֹ נאציונאלה אטרוּסקוֹ, המציג ממצאים ארכיאולוגיים מן התקופה הטרום-רומאית.
MAXXI, המוזיאון הלאומי לאמנויות המאה ה-21
מוזיאון MAXXI הוקם על ידי ארגון שמטרתו לקדם יצירה איטלקית מודרנית, והבניין העצום שלו – יצירת מופת של ארכיטקטורה מודרנית במפני עצמה - מאכלס בפועל שני מוזיאונים שונים. "MAXXI אמנות" מציג אוסף קבוע של יצירות בנות זמננו, תוך שימת דגש על ההקשר האיטלקי ועל אמנות צעירה, וכן מבחר יצירות מארבעת העשורים האחרונים של המאה ה-20, מעשה ידי אמנים מאיטליה ורחבי העולם. בנוסף, משמש "MAXXI אמנות" כחלל ניסיוני ליצירות אינטרדיסציפלינריות, וכן כבמה עבור אמני תיאטרון, מחול, מוסיקה, אופנה, קולנוע ופרסום.
מי שמחפש הפוגה מן המבנים הרומאיים העתיקים, מוזמן לשים פעמיו אל "MAXXI ארכיטקטורה". החלק הזה של המוזיאון מוקדש לאריכטקטורה איטלקית של המאות ה-20 וה-21, והוא מכיל למעלה מ-25 אלף צילומים, של 60 צלמים שונים, כ-50 אלף ציורים וסקיצות, וכן מבחר של מודלים, ספרים, מכתבים ומסמכים בנושא.
מוזיאוני קפיטולינה
קפיטולנה הוא למעשה שם הגג של שני ארמונות שונים, שעוצבו על ידי מיכאלאנג'לו בכבודו ובעצמו. הראשון הוא פלאצו נואובו (הארמון החדש), המוקדש בעיקר לפיסול יווני ורומאי מן העת העתיקה, וב"אולם הפילוסופים" שלו תוכלו לחזות בתווי פניהם המאובנים של פוליטיקאים, מדענים ומשוררים מן הימים בהם דמוקרטיה הייתה עניין של השכבות העשירות בלבד וספרטה סיפקה את החינוך הכי טוב באזור.
את פלאצו דֶאי קונסרבטוֹרי, שהיה בימי הביניים מקום מושבו של השלטון העירוני, תזהו לפי הפסל הנודע של הזאבה עם רמוס ורומולוס, השומר על הכניסה. הארמון מהווה בימים אלה בית למבחר של יצירות מופת איטלקיות, ביניהן פסל ראשה של מדוזה מאת ברניני, וציורים של קראוואג'יו, וֶרוֹנזה, ואן-דייק וטינטורטי.
עד ל-9 בספטמבר תוכלו לחזות בקפיטולינה בתערוכה "Lux in arcana", המעניקה הצצה נדירה של לארכיוני הוותיקן, וחושפת לראשונה מסמכים היסטוריים המקיפים קרוב ל-1,200 שנות היסטוריה קתולית. פרטים נוספים על התערוכה באתרהּ הרשמי: www.luxinarcana.org.
המוזיאון הלאומי של רומא
כמו במקרה של הקפיטולינה, גם כאן מדובר בשם גג, הפעם לארבעה אתרים שונים. מרחצאות דיוקלטיאנוס (כתובת: Via del Viminale 3), האולם המתומן (כתובת: Viale Enrico De Nicola 79), פלאצו מאיסמוס (כתובת: Largo di Villa Peretti 1) ופלאצו אלטמפ (כתובת: Via di Sant'Apollinare 44) יוצרים יחד את אחד מן האוספים הארכיאולוגיים החשובים בעולם. המרחצאות, הקרויים על שם הקיסר הרומי ששלט מסוף המאה השלישית עד תחילת המאה הרביעית לפנה"ס, עברו שחזור, ומאכסנים בתוכם אוסף של פריטי קבורה שונים, וכן תערוכות מתחלפות. האולם המתומן, הצמוד למרחצאות, מכיל אוסף של פסלים נדירים - כולם מקורם במרחצאות.
פלאצו מאסימו, שנבנה במאה ה-19 כחיקוי לבתי אצולה מתקופת הבארוק הרומאית, הוא ארבע קומות של מיצגים נדירים. בקומת הכניסה ניתן לראות עבודות שייצגו את משנתו הפוליטית והאידיאולוגית של הקיסר אוגוסטוס, הקומה הראשונה מכילה ממצאים מן התקופה הפלאבית עד לימיה המאוחרים של האימפריה, הקומה השניה עוסקת בפסיפסים, ואילו קומת המרתף מוקדשת למטבעות ולתכשיטים. פלאצו אלטמפ, שהוקם במאה ה-15, מכיל מספר מיצגים נדירים, כולל הפסל "הגאלי ההורג את עצמו ואת אשתו" מן המאה השלישית לפנה"ס, "ארֶס" של לודוביסי, ופסיפס קאסטלפורציאנו מן המאה השניה, המהווה את האחד הפסיפסים הרומאים החשובים ביותר בכל הזמנים.
הארמון האפוסטולי בוותיקן
המדינה הקתולית במרכזה של רומא הייתה ועודנה מולדת לכמה מאוצרות האמנות החשובים ביותר של האנושות. הראשון שבהם הוא הקפלה הסיסטינית בארמון האפיפיור. רוב הסיכויים שאם טרם ביקרתם במקום אינכם מודעים לעובדה כי ציור התקרה האגדי של מיכאלאנג'לו, המציג סצינות מתוך ספר בראשית (המפורסמת שבהם היא זו המתארת את בריאת האדם), הוא רק דוגמא אחת מבין רבות ליצירות המופת המעטרות את הקפלה. את הקיר הדרומי מעטר רצף של ציורי פרסקו המתאר סצנות מחייו של משה, והקיר הצפוני מוקדש לחייו של ישו. שישה ציורים לכל קיר. האמנים? בין היתר - בוטיצ'לי (לא פחות משלושה פרסקו), רוסלי ופרוג'ינו. הדעות חלוקות לגבי חלק מן הציורים, ויש אף המשייכים אחד מהם לסיניורלי. גם מיכאלאנג'לו עצמו לא הסתפק בתקרה בלבד, והוסיף ועיטר גם את המזבח, בסצנה המתארת את יום הדין.
בקומה השניה של הארמון האפוסטולי תמצאו ארבעה חדרים שעוטרו בפרסקו מרהיבים על ידי רפאל בכבודו ובעצמו, עובדה שהעניקה להם את השם המפתיע "חדרי רפאל". סצינות מתוך ההיסטוריה, המיתולוגיה והברית החדשה ממלאות את הקירות באופן הגורם למתבונן לאבד את ידיו ורגליו בתוך פאר היצירה. כאן גם תמצאו את אחת העבודות הנודעות ביותר של האמן, "אסכולת אתונה".
מוזיאון הפסטה הלאומי
מוזיאונים המוקדשים לגאוות קולינריות לאומיות הפכו בשנים האחרונות לדבר שבשגרה, ומוזיאון הפסטה האיטלקית טוען לכתר הבכורה של הטרנד. לא פחות מאחד עשר חדרי תצוגה מקיפים את שמונה מאות שנות קיומה של אחת הפחמימות האהובות ביותר בעולם. המבקרים מוזמנים לגלות כיצד יוצרה פסטה בימיה הראשונים, לעקוב אחר המודרניזציה של התהליך, וכמובן – לטעום. למרבה הצער, בימים אלה המוזיאון סגור לשיפוצים עד להודעה חדשה, כך שתיאלצו לקבל את מנת הפסטה שלכם מן המסעדות הרומאיות.
פורבם בעכבר עולם, 05.07.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה