ידיעה: "הבימה" המחודש

לאחר חמש שנות שיפוצים, חוזר תיאטרון הבימה אל מקום משכנו המקורי ברח' תרס"ט בתל אביב. בפרויקט הושקעו 105 מיליון שקלים, חלקם ממשרדי הממשלה וחלקם מעיריית תל אביב (לדברי ראש העירייה רון חולדאי, חלקה של העירייה עמד על 57.5 מיליון שקלים), תכנן האדריכל רם כרמי את מה שאמור להיות מחווה מודרנית למבנה המקורי של שנות ה-40. כרמי, שאחראי על פרויקטים שנויים במחלוקת כדוגמת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב ומתחם הולילנד בירושלים, לא נכח הבוקר במסיבת העיתונאים שנערכה לרגל פתיחת הבניין - זאת, ככל הנראה, על מנת למנוע דיון בארכיטקטורה.

חולדאי, שערך את הסיור במבנה יחד עם מנכ"לית התיאטרון אודליה פרידמן, הגיב לשאלות לגבי האסתטיקה של הבניין בהזמנה לכלי התקשורת להתווכח עליו. "במדינה חופשית לכל אחד מותר להביע ביקורת", אמר ראש העיר, שאף הוסיף לדיון כאשר הגדיר את המבנה הישן כ"מכוער". "ככל שתתווכחו על הבניין יותר", חתם חולדאי, "כך יבואו אליו יותר אנשים". השיפוץ, שנוהל בפועל על חברת המשכן לאמנויות הבמה, הפך את המבנה לנגיש לנכים וכלל גם שינויים באולמות הותיקים. הבימרתף ע"ש ברטונוב, המכיל כעת 120 מושבים, קיבל שתי יציאות, כמענה לבעיות הבטיחות בעבר. אולם מסקין הפך למאורך פחות, כאשר היציע קרוב יותר אל הבמה. מה שהיה בעבר ה"הייניקן הבימה קלאב", מוכר כיום בשם "אולם 4" והוא קיבל בידוד קול חדש ויציג כעת הצגות קטנות והצגות יחיד גם במקביל למופעים באולם רובינא שמעליו – זאת בניגוד לימים בהם הצלילים היו חודרים דרך התקרה ומונעים מהלך תקין של הצגה.

"רובינא" האגדי עצמו נצבע בכחול-דיו כהה, היוצר אשליה של חלל קטן בהרבה מכפי מימדיו. הבמה הועמקה, ואילו בור התזמורת נעלם לחלוטין - לדברי אודליה פרידמן, מכיוון שמיקומו הפריע להצגות באולמות התחתונים. הפתרון שנמצא לתזמורת הוא, בחלק מן ההצגות - ישיבה עם הבמה עם השחקנים, ובחלקן האחר - נגינה בחדר מיוחד בצידי הבמה. איך זה עובד מבחינה אקוסטית? לא ברור. נותר רק לתהות מה הייתה, אם כן, מטרת ההשקעה בבידוד הקול. בנוסף, הפך אולם רובינא לאולם הראשון בישראל עם מקומות  VIP: שישה תאים מיוחדים, שכל אחד מהם יכיל 2-4 כיסאות, הוקמו בצידו האחורי של האולם, והכרטיסים אליהם יימכרו במחירים גבוהים במיוחד.

הצבעים הכהים של האולמות עומדים בניגוד מוחלט לצבע הלבן הקר בו נצבעו אכסדראות התיאטרון, מסדרונותיו, ואפילו העמודים הפנימיים שאמורים להיות מחווה לעמודים החיצוניים של הבימה המקורי, אך בפועל נעדרים כל חן. קשה להאמין כי הפורטרטים של תשעת מייסדי התיאטרון, שיצר האמן אורי ליפשיץ בזכוכית צרובה, המתעדתים להיתלות במקום עד מחר, ייצרו אפקט משמעותי מספיק.

קיר הזכוכית, המאפשר השקפה הדדית בין באי התיאטרון לעוברים ושבים ברחוב, ומהווה, לדברי חולדאי "חלק מהתפיסה האורבנית", הופך את האכסדרה בשעות החמות של היום לחממה אמיתית – אם כי ספק אם הדבר יפריע לבאי הצגות הערב. "נדדנו במשך ארבע שנים", אמרה פרידמן הבוקר, "והיום הנדודים של התיאטרון הסתיימו. אנחנו שוב בבית".

פורסם בעכבר העיר אונליין, 20.11.2011

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה