כתבה: התנחלות פלמחים

כבר שבוע ששני הדברים הבולטים ביותר בחוף פלמחים הם גדרות הפח ואוהלי הבד. מעט לאחר תחילת העבודות בחוף פלמחים התנחלו על קו המים כ-30 אנשים בגילאים שונים במטרה למנוע את העבודות. יותר נכון – לעצור אותן, שכן חלק גדול מן החוף כבר יושר על ידי דחפורים ומזכיר, יותר מכל, אתר בנייה. ממש על הקו בין מגרש הבנייה לבין שדה הצדפים של פלמחים, תמצאו את האוהל של האחיות דנה ועדי לוסטיג. עדי בת ה-18, שהתחילה את המחאה באתר פייסבוק, היא מהיוזמות את התנועה להצלת חוף פלמחים: "האנשים עם הכסף, שרוצים להרוס הכל, הם לא אלה שחיים כאן. אנחנו הציבור אלה שנפגעים מכל העניין – אנחנו אלה שנמצאים כמעט כל יום בחוף הזה ונהנים ממנו, מהנוף המדהים שיש פה ומהים הקסום הזה."

ליד האוהל של האחיות לוסטיג עומד אוהל נוסף, השייך למשפחת קרביץ. שחר קרביץ, בן 24, הביא עמו למחאה את אשתו אור ואת בנם בן השנתיים דין-דין, המתרוצץ בחוף כמו היה זה מגרש המשחקים השכונתי. "בשבילנו זה נחמד, כי אנחנו אוהבים את אורח החיים הזה", אומר שחר. "הגענו לכאן מן הגולן, שם היינו גרים ככה, בטבע. מבחינתנו זה לא משהו יוצא דופן – למרות שלא הייתי בא באמצע החורף לחוף גשום..." ואמנם, אפילו גשמי החורף לא מרתיעים את המוחאים. בשעת הצורך הם מתקפלים לייבש ציוד וחוזרים שוב עם שוך הסערה.

כצפוי מאנשים המבלים את כל זמנם על החוף, אין ל"מתנחלי פלמחים" מים זורמים או סופרמרקט. את כל אספקת המים והמזון שלהם, בדומה לציוד, הם מקבלים מאנשי הסביבה התומכים במאבקם. את לוחות החשמל הסולרי תורמת להם עמותת "פעולה ירוקה", ואפילו קמין סידרו להם: "אנשים טובים באים ועוזרים, מביאים לנו אוכל, אפילו סככה שתהיה לנו מעל הראש", אומרת עדי. "הם אומרים 'תודה שאתם שומרים לנו על הבית'."

"אנשים שבאו מהבית ראו אותנו והביאו לפה ציוד, כי הם רוצים שהחוף הזה יהיה כאן," אומר קרביץ, וממהר להזכיר שהמאבק לא נגמר – אדרבא, הוא רק מתחיל: "ההפגנה שהייתה ביום ראשון הייתה רק יריית הפתיחה. המאבק לא יסתיים עד שהבנייה כאן לא תיפסק לגמרי."


"אנשים באים ואומרים 'זה נורא יפה מה שאתם עושים, אבל אין מה לעשות'", מלינה דנה לוסטיג. "יש מה לעשות! זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו יוצאים לתקשורת, אנחנו יוצאים לציבור. אנחנו רוצים שכולם יידעו שיש לנו זכויות. אנחנו עומדים להפיק חולצות ופלאיירים, ולהציב כאן אוהל אינפורמציה שייתן לקהל מידע על כל הזכויות, החוקים, הבנייה והתכנון. הציבור צריך להיות מסוגל לבוא ולהגיד מה בדיוק מפריע לו. הפכו אותנו לאילמים ומשחקים איתנו משחקים, ואני מרגישה כמו עכבר מעבדה. הגיע הזמן שאנחנו בתור הציבור נקום ונעצור את זה."

יושבי החוף מבטיחים כי יעזבו רק יחד עם הקבלנים. עדי מצביעה על אוהל הקשור לעמוד ברזל בגובה של כחצי מטר ומצהירה: "עד שהעמודים האלו לא יוצאים מכאן, אנחנו לא יוצאים מכאן. חוף פלמחים הוא החוף הטבעי והפראי היחיד שיש לנו פה באזור, ואנחנו לא ניתן להרוס אותו. הוא לא צריך שום דבר, הוא מושלם כמו שהוא."


תוכנית הבניה בפלמחים, פרי יוזמתה של המועצה האזורית גן רווה משנות ה-80, נכנסה לתוקפה אמנם בחודש פברואר 2000, אך אושרה במינהל מקרקעי ישראל באמצעות מכרז רק ב- 2004. מנתוני המכרז עולה, כי מינהל מקרקעי ישראל הציע שטח של 70 דונמים, המסתיים כ-30 מטרים מקו הים, להקמתו של כפר נופש תמורת מחיר מינימום של 7,166,200 שקלים. הצעתה של חברת הבנייה אוולון ומעוז דניאל בע"מ, שעמדה על כ-800,000 שקלים יותר ממחיר הצעת המינימום, וכללה גם התחייבות לביצוע פעולות פיתוח נוספות באזור מלבד לאלו הכרוכות בפרויקט, אפשרה לחברת הבנייה לרכוש את אחת מרצועות החוף היפות ביותר במרכזה של המדינה.

בסוף השבוע הזה, החל מיום שישי בבוקר, ייערך בחוף הפנינג מחאה, במטרה למשוך קהל ומודעוּת. ההפנינג יכלול הופעות של אמנים מהאזור, סדנאות יצירה וצלילה, פיסול בחול, טרמפולינות והופעות אש, תנור פיצות (ואל תשאלו איך הם השיגו אותו). בקיצור – יום כיף לכל המשפחה בניחוח דמוקרטי.

אם ברצונכם לתרום למאבק מבחינה משפטית, התקשרו ל-- 050-7393958
לפרטי הגעה לחוף פלמחים, פנו לאלמוג בטלפון 052-4629630


פורסם בנענע10, 18.02.2008  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה