ביקורת מופע: Fuerza Bruta

"אל תעשו תחקיר אינטרנטי על המופע", מזהיר ג'ון מוריס, אחד מחברי להקת פוארסה ברוטה. הלהקה מגיעה לארץ לסיבוב הופעות שארגנה חברת אורנג', שנפתח הערב (חמישי). "אם אתם קוראים את זה, כנראה שזה כבר מאוחר מדי. אל תצפו לשום דבר. אל תנעלו נעליים לא נוחות. הביאו קבוצת חברים ותכננו ללכת לרקוד אחרי זה. אם אתם רגישים למוזיקה רועשת, הביאו אטמי אוזניים".

וזה באמת רועש. כל כך רועש, שזה כמעט מגיע לדציבלים של הבאז של החודש האחרון. אין הרבה מופעים שמצליחים לייצר סביבם כל כך הרבה רעש תקשורתי בלי להגיד כמעט שום דבר על מה שקורה במופע עצמו. הפריווילגיה הזו שמורה לרוב לאותו ז'אנר אילם וחמקמק הנד על הגבול שבין קרקס לתיאטרון; לאותה סוגה המסתמכת על אלמנט ההפתעה, על הרגש ועל המעורבות האישית של הצופים; לאותם מופעים שמוציאים מתחת לידיהם של כותבי הביקורות בעלי פוביית הספויילר רשימת מכולת מעורפלת של סופרלטיבים, המותירה את הקורא מבולבל עוד יותר משהיה קודם; למופעים שלא ניתן להשוות לשום דבר אחר, ולכן זוכים להשוואות למופעים קודמים של יוצריהם (אם קיימים כאלה) או לשוברי מוסכמות אחרים (כמו למשל סלאבה פולונין, פיליפ ז'נטי, הבלו-מן גרופ).

צילום: אילה בלופולסקי
התגובה המתבקשת הראשונה לפוארסה ברוטה היא אולי לנסות להשוות אותה אל דה-לה גווארדה, המופע הקודם של היוצרים דיקי ג'יימס וגבי קרפל. אבל מאחר ואותם חוקי ספויילר חלים גם על דה-לה גווארדה, הדבר היחיד שניתן לומר הוא שפוארסה ברוטה הוא, ככל הנראה, השלב הבא בהתפתחות. "פוארסה ברוטה יותר מתקדם בעיניי מדה-לה גווארדה", אומרת אאוּחניה שילר, שהשתתפה במשך חמש שנים בדה-לה גווארדה לפני שעברה להיות חלק מהמופע החדש. "דה-לה גווארדה היא מסיבה אחת גדולה. בפוארסה ברוטה קיימת רוח המסיבה הזו, אבל היא בוגרת יותר, הרעיון שם מורכב יותר בעיניי". "ההשראה העיקרית שלנו היא קרנבל, חגיגה, התחושה הזו של ערבוביית אנשים במקום אחד", אומר היוצר דיקי ג'יימס. "זו שפה שכל אחד יכול להבין. אנחנו אוהבים את תחושת הכאוס והאופוריה".

"אפשר לומר שאנחנו 'אתלטים של רגש'", מצטט מוריס את המחזאי אנטוֹנין ארטוֹ, שחי בתחילת המאה הקודמת בצרפת. "אני חושב שהעבודה של דיקי מאוד דומה למה שארטו חזה לפני 60 שנה. הוא דיבר על תיאטרון נושם, ועל שחקנים שהם סופר-אתלטים, שיכולים לעשות הכל". ובאמת, הדרישות מן הפרפורמים של הלהקה נדמות כמעט בלתי אנושיות. עם מופע המשלב ריקוד, משחק, אקרובטיקה, כוח סיבולת – כל אחד מחברי הלהקה חייב לאחוז במכלול מקסימלי של כישורים באמנויות במה ואתלטיקה. אין זה מפתיע שרבים מהם הם בעלי הישגים בספורט מקצועי ו/או הכשרה קרקסית. מוריס הוא שחקן בעל עבר כאלוף ארצות הברית בקפיצות לבריכה. שילר למדה בבית ספר לקרקס, שם התמחתה בפעלולי רתמות. גווינת' לארסן היא רקדנית, שחקנית, כוריאוגרפית ומומחית לאקרובטיקה אווירית, והרשימה עוד ארוכה. "אנחנו אוהבים שלפרפורמרים יש טווח גדול, רגשית ופיזית", אומר ג'יימס. "הם יכולים להיות עדינים ורכים, ובו בזמן להיות פראיים ומהירים. זה דבר שקשה למצוא".

קשה, אך לא בלתי אפשרי. מתברר שנמצאו לפחות 45 כאלה – 25 המרכיבים את הקאסט הארגנטינאי של פוארסה ברוטה, ועוד 20 השוכנים בחלל קבוע בניו יורק, שם הם מריצים את המופע שישה ימים בשבוע. הקאסט הארגנטינאי מייצא את המופע מארץ הולדתו לסיבובי ההופעות ברחבי העולם, והקאסט הניו יורקי תורם ממלאי מקום (כגון מוריס, שמופיע שם כבר ארבע שנים) בשעת הצורך, בהתאם לתאריכי ויעדי ההופעות.

כל זה נראה אדיר מימדים עכשיו, אבל סיפור ההצלחה הזה פותח במשך שנתיים ארוכות ומתישות. זה התחיל בתור חזון על תיאטרון שבו אדם רץ בכל כוחו, במהירות מלאה, שהוביל לניסויים על הליכון הכושר הישן של סבתו של דיקי ג'יימס. כמה וכמה פעמים הגיע ג'יימס לסף התרוששות, לאחר שהשקיע את כל כספו בפרויקט. שש שנים מאוחר יותר, על אף התעקשותו שלא לקבל סיוע, ההשקעה מוכיחה את עצמה כמשתלמת מעל ומעבר למצופה. העולם כולו כבר מאוהב, ועכשיו תורה של תל אביב לגלות את מה שבברלין ובלונדון כבר יודעים. 12 פרפורמרים, שבע נשים וחמישה גברים, יעלו הערב בפעם הראשונה מתוך 46 מופעים (כן – נוספו מופעים, וייתכן שיתווספו עוד), מול 1,300 צופים ישראלים כדי להפתיע את חושיהם.

"מה שיפה במופע הוא שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ולא מסבירים את זה", אומר ג'יימס. "לכל אחד יכולה להיות פרשנות משלו. אין משמעות אחת או פרשנות אחת. כל אחד יכול לראות מה שהוא רוצה או מרגיש".

אבל כדי שלא תתפסו לגמרי לא מוכנים, מוריס ושילר הסכימו לספק כמה הוראות הפעלה אחרונות למופע:
» אם הגשם שבחוץ לא הספיק לכם, יש אפשרות להירטב במהלך המופע. אם מתחשק לכם, בואו בבגדים הולמים.
» שילר: המופע אינו מיועד לילדים קטנים. ניתן להניח בבטחה שבני שמונה ומעלה יפיקו ממנו הנאה בלי להיבהל מהרגעים הבועטים יותר, אבל בכל מקרה יש להניח כי "מבוגר ייהנה מהמופע יותר מאשר ילד". 
» מוריס: "המופע אינו מומלץ לאפילפטים או לנשים בהיריון. ולא לסכיזופרנים. טוב, אולי בעצם כן לסכיזופרנים".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה