כתבה: "האלבומים" - שיר אהבה לרוק הישראלי

סצנות של ברי סחרוף ומאור כהן מתנסים בסרטים עצמאיים קטנים; הגילוי ש"רעש לבן" של סחרוף נקרא בגלגולו הראשון "שבר ענן", לפני שהתברר כי קיים שיר של יצחק קלפטר באותו שם; ההקלטות המוזרות של "המוות אינו מחוסר עבודה", בהן לקח שעה ארוכה להבין שהרעש שמפריע לגיטרה הוא בעצם קול הנחירות של פורטיס, שנרדם ליד הפסנתר. את כל האנקדוטות האלו ועוד אפשר יהיה לראות בסדרה "האלבומים" שתשודר החל מסוף שבוע הבא בערוץ 8.

מאז "סוף עונת התפוזים", שצולמה ב-1998, לא נראתה על המסך הישראלי סדרת תעודה שנתנה מבט עומק אל עולם המוזיקה המקומי. תחת ניצוחם של המפיקים אסף אמיר ותמי כהן, יצאו העורך הראשי יואב קוטנר, עורך המשנה דרור נחום, הבמאי אבידע לבני והתחקירן יונתן אברהמי למסע אחרי גיבורי הרוק הישראלי. "בחרנו אלבומים שעשו שינוי, או באמן עצמו או במוזיקה הישראלית", אומר קוטנר. "אלבומים שכשהם יצאו נחשבו לשוליים או לקיצוניים במידה מסוימת. בפירוש לא הלכנו על האלבומים הכי גדולים או הכי טובים. לכן גם קראנו לזה רק 'האלבומים' - הכי פתוח".

הזוכים המאושרים בתיעוד ההיסטורי הם "פלונטר" של רמי פורטיס, אלבום הבכורה של אביתר בנאי, הבכורה של זקני צפת עם ההרכב המיתולוגי שכלל את מאור כהן, אורן לוטנברג, רע מוכיח ויוני בן טובים, "זמן סוכר" של איפה הילד, ו"סימנים של חולשה" של ברי סחרוף – שלמרות היותו השני בכרונולוגיה הדיסקוגרפית, נחשב לסולו הראשון שלו, ללא צילו של פורטיס. "הלכנו על אלבומים ראשונים כי סיפור טוב מספרים מההתחלה", אומר לבני. והסיפור הוא אכן במרכז. כמעט ולא תראו כאן טכנאים מזיזים ערוצים בחדר העריכה, כמו למשל בסדרת "האלבומים הקלאסיים" של VH1. "יש הרבה אנשים שהטכנולוגיה של המוזיקה משעממת אותם", מסביר לבני. ובאמת, למה לשמוע פירוט טכני ארוך ומסובך על ערוצי ההקלטות בהם השתמשו "זקני צפת", כשאפשר להראות כמעט שתי דקות של רע מוכיח ואורן לוטנברג מתפרעים על התופים והגיטרה באולפן?"כל מי שראה את זה במהלך העריכה אמר 'מה קרה לך? תקצר!'", צוחק לבני. "ובכל פעם שאמרו לנו לקצר - הוספנו עוד 10 שניות. זה הרים את כל הפרק".

את הבחירה מתוך רשימה ארוכה של תקליטים אגדיים עשו העוסקים במלאכה יחד, שלב אחר שלב. "לא ניגשנו לעבוד על אלבום שלא הייתה בו תחושה שכולם, כולל הצלם דוד זריף, אוהבים את המוזיקה", אומר אברהמי. "לקחנו אלבומים שהקשבנו להם בבית וחשבנו 'וואו, איזה כיף יהיה לעבוד על זה!'". אבל מדובר בכל זאת בסדרה טלוויזיונית, ובטלוויזיה אין די בשירים בלבד, טובים ככל שיהיו, על מנת להחזיק 50 דקות של זמן מסך. ראיונות, תמונות והקלטות וידיאו הם מצרכי חובה בכל סרט תעודה היסטורי שמכבד את עצמו, ואלבומים שלא סיפקו את הסחורה ירדו מהפרק. "יש הרבה אלבומים קלאסיים משנות ה-70 שכמעט אין עליהם חומרים", מלין קוטנר. "יש תיעוד רק בערוץ הראשון, וקשה ליצור תכנית שלמה רק על הארכיון של ערוץ אחד. מה גם שצריך לשלם להם אלפי שקלים לדקה". למרבה המזל, הרבה מהחומרים הסתמכו על חומרים ארכיוניים פרטיים שנחשפים לראשונה. "בתיכון למדתי במגמת צילום, והייתי מצלם הופעות רוק ב'רוקסן'", מספר נחום. "בפרק של 'איפה הילד' לדוגמה, יש חומרים שאני צילמתי". בזכות צילומים אלו הוידוי בו חמי רודנר חושף את הקנאה שלו בלהקת "גן חיות", מקבל גיבוי ויזואלי נדיר.

עבור צוות ההפקה, העבודה עם ענקי הרוק הישראלי היא בבחינת עונג צרוף."הייתי עושה את זה גם חינם", אומר אברהמי, בעברו סולן להקת "מצויירים בסלון", בהתרגשות של ילד. "לא האמנתי שמשלמים לי בשביל להתעסק עם גיבורי הילדות שלי. בשביל לשבת ולדבר עם ג'וני שועלי על החוויות שלו מ'סימנים של חולשה'." עבור קוטנר, שחווה את יציאת האלבומים ומאבקי הפריצה של האמנים המדוברים בזמן אמת, מדובר, מאידך, בנוסטלגיה מסוג אחר לחלוטין. "אחד הדברים שקורים לי בסדרה ומאוד מרגשים אותי, זה שזה מזכיר לי אותי", הוא אומר, תוך שהוא מעיד על עצמו כי היה היחיד שנתן ל"פלונטר" ביקורת חיובית בזמן אמת, ומספר על הקסטות ש"זקני צפת" היו שולחים אליו כשחברי הלהקה עוד למדו בתיכון. "זה גם מסע אישי לאהבות שלי, לדברים שאני עשיתי. כשפורטיס מדבר על בית לסין – אני זוכר את ההופעות האלה. אני זוכר שראיתי אותו שם וחשבתי שהוא מדהים. לכל אחד מהמשתתפים יש לי קשר אישי, כל אחד מהם זה מישהו שאני אוהב ומלווה מתחילת הדרך. אני מרגיש שהם כמו קרובי משפחה שלי."

כמו בכל משפחה, גם כאן צפים פתאום רגשות מודחקים על פני השטח. למשל, בלדת עזיבת קיבוץ גבעת ברנר של חמי רודנר ואסף שריג מאיפה הילד. "ידעתי שהם באו מהקיבוץ, אבל רק עכשיו גיליתי איזה מהלך קשה וקיצוני זה היה מבחינתם לעזוב, להגיע לתל אביב ולנסות להצליח פה עם הלהקה", מודה קוטנר. "תמיד חשבתי 'טוב, אז הם היו חוזרים', זה היה נראה לי הכי טבעי. ואז בראיון חמי רודנר אומר "בשבילי לחזור לקיבוץ זה להתאבד". בכלל, גיליתי את הצדדים היותר אנושיים של כל סיפור".

ומה לגבי ההמשך? "יש מספיק אלבומים שאנחנו רוצים לעשות עליהם סרטים, לכמה וכמה עונות", אומר מפיק הסדרה אסף אמיר, ונחום מוסיף: "אנחנו בדיונים סוערים לגבי הפרקים הבאים. צריך לתת קרדיט לנגה הפקות ולערוץ 8 על הסדרה, שבעולם מתוקן יותר ערוץ 24 היה צריך לעשות, אבל מעדיף במקום זה לעשות ריאליטי מגוחך עם אייל גולן ולא להשקיע ביצירה ישראלית".

פורסם בעכבר העיר אונליין,  06.01.2012

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה