מסיבת עיתונאים: שש דרגות של מחדל

במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול (ראשון) פרסם "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, המאגד בתוכו למעלה מ-100 ארגונים ירוקים, את "דרכים לקיימות VI" - הדו"ח השנתי השישי שלו על מדיניות הממשלה בתחום הסביבתי. מטרת הדו"ח היא להציג ולנתח את החלטות הממשלה אל מול הצורך והמחויבות להפחתת גזי חממה, והוא מציג ממצאים חמורים על היעדרן של מדיניות ואסטרטגיה ממשלתית למניעת פליטת גזי חממה, ועל החלטות ממשלה שהתקבלו בנושא ואינו מיושמות. הצגת הדו"ח נערכה בסימן הדיון (הסגור לתקשורת) בהקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון (פרויקט D) שנערך היום (שני), תחת כותרת "מצעד האיוולת", תוך מינוף סימביוטי של הדו"ח ושל המאבק בתחנה הפחמית. הציון שניתן למדינת ישראל בדו"ח, ונראה אם זה יפתיע אפילו את הגולש הנאיבי ביותר, הוא נכשל.

ד"ד שחר דולב, עו"ד אלונה שפר ורוני מהצר
צילום: אילה בלופולסקי
מחברת הדו"ח, הכלכלנית הסביבתית נגה לבציון-נדן, הצהירה כי מדינת ישראל כושלת בכל הנוגע להשקעה במקורות אנרגיה חלופיים נקיים. ישראל, היא אומרת, נמצאת במצב גרוע אף מסין והודו בכל הנוגע לפליטות ביחס לתוצר. לבציון-נדן התלוננה על תקציבים זעומים: "תקציבי מחקר ופיתוח של אנרגיות חלופיות ירדו מ-19.6 מיליון ל-900 אלף שקלים בלבד לשנת 2008, ו-3.5 מיליון בלבד הושקעו בקידום יוזמות בתחום בשנה שעברה", אמרה לבציון-נדן במסיבת העיתונאים. "מדינת ישראל לא השקיעה באנרגיות מתחדשות, לא השקיעה בשימור אנרגיה, ובעצם בחרה לקדם את האלטרנטיבה היקרה ביותר, הבעייתית ביותר, שזו תחנת הכוח הפחמית." עו"ד אלונה שפר, מנכ"ל ארגון "חיים וסביבה", חיזקה אף היא את דברי עמיתתה, וקבלה: "קל יותר לקבל החלטה סקסית על הקמת תחנה פחמית מאשר לעודד חיסכון אורך טווח".

ד"ר שחר דולב מהפורום הישראלי לאנרגיה הציג שלושה מודלים לחיסכון, העשויים לפעול כ"תחנת כוח וירטואלית" ולחסוך לממשלה את 2.2 מיליארד הדולרים שיושקעו בהקמת התחנה הפחמית. הראשון, עידוד שימוש במוצרי חשמל יעילים על ידי הוצאת תקנים וחלוקת קופוני הנחה, מהלך שיחסוך כ-200 מיליון שקלים מידי שנה. שנית, יצירת מנגנון כיבוי אוטומטי של מיזוג ותאורה במשרדים ריקים, שיחסוך כ-380 מיליון שקלים בשנה; ולבסוף, החלפת המזגנים הגדולים במזגנים יעילים יותר בעידוד הממשלה, מהלך שיחסוך, לפי הדו"ח, 1.3 מיליארד דולר בשנה. ד"ר דולב הציג את תכנית חיסכון החשמל שיושמה בקליפורניה, שהצליחה להוריד את רמות הצריכה שלה בעוד בשאר ארה"ב הרמות עולות, כדוגמא ומופת למדינת ישראל: "אם בקליפורניה, שם הצריכה לנפש גבוהה הרבה יותר מאשר בארץ, הצליחו ליישם את התכנית הזו - אני בטוח שגם אנחנו יכולים."


גיל יעקב, מנכ"ל "מגמה ירוקה", האשים את הממשלה באזלת יד: חברת החשמל, לטענתו, היא זו המנהלת את משק החשמל, ולא הממשלה. יעקב קרא לממשלה להשקיע את הסכום שיועד להקמת התחנה הפחמית בפיתוח אנרגיה ממקורות נקיי, ובהתייעלות אנרגטית במשק החשמל. כמו כן, הוא קרא לציבור להמשיך ולפעול נגד הקמת התחנה: "אם הציבור יתעורר נוכל יחד לעצור את הקמת התחנה הפחמית ולשנות כיוון. אנחנו קוראים למהפכה בתחום האנרגיה."

הדו"ח של "חיים וסביבה" מדגיש את ועידת באלי כנקודת מפנה. בעוד שבאמנת קיוטו הוגדרה ישראל כמדינה מתפתחת וחתמה על ההסכם ללא כל מחויבות כמותית להפחתת פליטות גזי חממה וללא יעדים, הרי שהמאמץ של ישראל להצטרף לארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD), מחייב אותה לעמוד בסטנדרטים של מדינות מפותחות ולשנות מדיניות. כאשר ייחתם ההסכם העולמי בקופנהגן (ב-2009, על פי יעדי באלי), תחויבנה כל המדינות, מתפתחות כמפותחות, בצמצום גזי חממה. אם תוקם התחנה הפחמית, לא זו בלבד שישראל לא תקטין את פליטותיה – הן תגדלנה ב-10 אחוזים; וכאשר תחל התחנה לפעול, ב-2012-2013 לערך, תחוייב ישראל ברכישת אישורי פליטה לכיסוי תוספת הפליטות בסכומי עתק.


אביעד אורן, דובר עמותת "אדם טבע ודין" שנכח בדיון, כינה את המהלך "אבסורד שאין כדוגמתו", והציג דו"ח של ד"ר אריה ונגר על הפליטות הצפויות של התחנה הפחמית, ביניהן פליטת כספית הפוגעת קשות במערכת העצבים ובתהליכי ההתפתחות של עוברים וילדים.

רוני מהצרי, ראש עיריית אשקלון ויו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה, מסר כי מחקר שנערך בבי"ח ברזילי קבע חד משמעית כי קיימת עלייה בתחלואה במחלות ריאה כתוצאה מהתחנה הפחמית הקיימת, והלין כי "אשקלון הפכה לחצר האחורית של מדינת ישראל, לפח התשתיות". מהצרי האשים את חברת החשמל בהפעלת לחץ על הממשלה והוסיף כי הוא "מוכן לוותר על התועלת הכלכלית כדי לתת לתושבי אשקלון איכות חיים טובה יותר."


פורסם בנענע10, 28.01.2008  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה